|
רעש של תקתוקי פסים,
סימנים על אדמת ניכר - מעידים שפעם צמח שם משהו.
מיטות עם דרגשים שפעם שכבו בהם אנשים
היום שוכב בהם האבק - צורה אחרת של אנשים.
הבזקי זיכרון לעבר שלא שייך לאף אחד.
חדרים ישנים עם צינורות מוזרים חלודים
ושלטי הכוונה לשחיטה מצמררת.
יעד אחרון במסע לאין סוף.
תהום, בגודל בלתי נתפס, של פרצופים
מחכים רק שמישהו ישמע אותם. |
|
|
דודו בא אלי
וביקש קצת קוק
אמרתי לו
דודינקה אתה
יודע שיש לי רק
גראס אז הוא
ביקש קצת גראס
אמרתי לו דודילה
אתה יודע שיש
יובש עכשיו גם
חורף וגם בלאגן
בגבול, אז הוא
שאל אם יש לי
כדורים,
הזדעזעתי אמרתי
לו דודו אני לא
מחזיק כימיקלים
דיברנו על זה
לא?
אז הוא ביקש
אקונומיקה
נתתי לו, אני לא
מסוגל לסבול
כימיקלים.
ד"ר מישה רוזנר
הרופא האישי שלי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.