|
ככתב פרידה רואים את הכאב נדחק מפני הרעד
מלים שפופות המוסיקה כבר לא כתמול שלשום
אולי כתב האיש את שכתב מבלי לדעת יעד
מתוך עצבות שקולמוסו יידום
פנים כבושות ארון על שכם "חברים" מפעם
איך לא ידענו איך הסתיר ואיך צחק לאות עדות
דמעות קרושות חרון סתור זעם
פרק מסתיים מותיר צרור-ניירות קמוט |
|
|
מה אם לאלוהים
היה שם ? האם
הייתה קורא בשמו
אם היתה רואה
אותו ברחוב ? מה
אם אלוהים היה
אחד מאיתנו רק
עוד אחד שמנסה
להגיע הביתה
ולסיים את
היום... בדיוק
כמונו אף אחד לא
מתקשר אליו אולי
חוץ מהאפיפיור.
אבא אמר תשאל
תשאל אם לא תשאל
איך תדע?
שאול |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.