אני אשאר לבד - זה ברור,
יש עלי סימן אזהרה, ממש כמו תמרור.
אף אחת לא תבחר אותי להיות לבעלה,
כי מי תסכים להגיד כן, אם אשאל אותה את השאלה?

אני אשאר לבד - זה כבר ברור,
אם נדמה בחורה למועדון,
אז תמיד כשאני בא - זה סגור.
אין לי רחבה לרקוד עליה, בטח לא עם מי,
אני אהיה לבד, זה כמעט רשמי.

אני אשאר לבד - זה כמעט בטוח,
הרי ליד כל בחורה שאני עובר,
אני כאילו הייתי משב של רוח.
אני לא מורגש, לא מסיט אותה ממסלולה,
כל מה שאני רוצה, זה לשחק קצת בשיערה.

אני אשאר לבד - זה כבר חתום וסגור,
אני כמו הלחם, שיצא מהתנור.
בהתחלה זה טרי, מריח טוב, מושך ומזין,
אך אף אחת לא תיקח - כי אז היא תשמין.
אני מתחיל להתחמצן באוויר הפתוח,
ואני נשאר לבד על המדף - זה כבר בטוח.

אני אשאר לבד -כמו בכל יום שהשמש שוקעת,
כי בדרך כלל הבחורה, את רצונה לא יודעת.
קשה לה להחליט, אבל יותר קשה להבין,
שאני לא אחד, שרוצה אותה סתם ליחסי מין.
יש לי הרבה דברים אחרים טובים לה להעניק,
כמו שהישר למעגל - רק בנקודה אחת משיק.

אני אשאר לבד - זה ברור כמו שלתרנגול יש כרבולת,
כל בחורה שאני פוגש היא כמו מערבולת.
היא תסחרר אותי, תשטוף אותי, תטריף לי את כל התחושות,
ואז בין רגע אמצא את עצמי, שוקע שוב במצולות.

אני אשאר לבד - זה סגור כמו כספת,
אם הבחורה היא העוגה,
אז אני הדובדבן שעל הקצפת.
תמיד היה ביננו מרקם אורירי מתקתק ולא מובן
שיפריד ביננו ויהיה רווי בהמון אחוזי שומן.

אני אשאר לבד - כמו שבשעון המחוג הגדול רודף את הקטן,
אבל כשהם נפגשים, זה אף פעם לא בזמן.
אני כמו שעון שתקוע על השעה שש,
המחוג הקטן מפנה לי את גבו,
ואני ממתין למעלה ומתייבש.

אני אשאר לבד - כמו שלכל סיר יש מכסה.
היא לעולם לא תבין, מה הלבד הזה לי עושה.
ארבע רגלים זה לא רק שולחן או כסא,
זה גם שנינו במיטה הולכים לישון,
ואני אותנו מכסה.

אני אשאר לבד - זה כבר מובן לכל,
למצוא מישהי, זה כמו לרדוף אחרי יום האתמול.
אני מרגיש תקוע, ואתן רק מתקדמות,
לעולם לא תסתכלו אחורה, גם ככה אותי אתן לא רואות.
דברים שרואים משם - לא רואים מכאן,
אני בשבילכן סתם אחד רחוק וקטן.

אני אשאר לבד - זה בולט לעין,
מנחם את עצמי בעוד כוסית של יין.
משתכר וטובע בים אלכוהול,
מצייר את דמותך על דף עם מכחול,
את כלכך יפה בתמונה, תמיד עם חיוך משכר,
אבל לעולם לא תרצי שאותך אמסגר.

אני אשאר לבד - וכולם מקבלים זאת בשתיקה,
רק אני מרגיש את הבדידות עוטפת אותי בתנועת חניקה.
זה נראה כאילו העולם מסביב חוגג,
ורק אני יושב בצד, ושירים לעצמי מהגג.
אם הייתי יכול, הייתי צועק רק משפט אחד:
"תודה לך עולם אכזר, שהשארת אותי לבד".