שוב אני פוסעת בדרך אלייך -
דרך שלא אבדה גם אחרי שנים של בדידות
והאחיזה במילותייך.
אינך יודעת את החלל שנפער בחיי
למרות תמיד אמרת "בחיים לוותר לא כדאי",
אבל גם את ויתרת... והשארת אותי מיותמת
בעולם בודדה, לעיתים מרגישה מיותרת,
הרי היית לי בחייך להתגשמות כל החלומות
היית לי השמש המפצירה באורה בהלומות.

...והלכת, אבל אני לא כועסת, חשוב לי שתדעי,
שאני יודעת שזה לא  היה מבחירתך - אלוקים פקד
את נשמתך.
...וגם עליו אין לי מה לכעוס -
כי אין לי את הזכות,
הרי לקח לו את הטובה ביותר, כדי להגן עליה מגורל ללא
כבוד, מגורל נחות.

אני אוהבת אותך - חשוב לי שתדעי,
וגם שאת לא  איתי אני בדרך אלייך,
מפלסת דרכי כדי לראות שוב את מבט עינייך,כשאת מחייכת
ואולי בוכה מרוב התרגשות, רואה כמה גדלתי ומתמלאת בגאווה.

יהי זכרך ברוך.