אֲנִי לֹא רוֹצֶה לִסְתֹּם אֶת הַשֵּׁרוּתִים
אָז אֲנִי לוֹקֵחַ אֶת הַדְּלִי
שֶׁל הַשִּׁירִים הַמְּתוּקִים מִדְּבַשׁ
וּמְרוֹקֵן אוֹתוֹ
עַכְשָׁו הַחוּצָה דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן
לִפְעָמִים דֶּרֶךְ הַמִּרְפֶּסֶת
לָלֶכֶת אֶל מְקוֹמוֹת אֲחֵרִים.
פַּעַם אֲפִלּוּ שָׁפַכְתִּי אוֹתוֹ
עַל כַּמָּה אֲנָשִׁים
אֲנִי מְנַגֵּב בִּסְמַרְטוּט
אֲבָל קוֹרֶה לְעִתִּים שיֵשׁ כְּתָמִים
אִם אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם
אָז וַדַּאי גַּם אֲחֵרִים
וְכַמָּה שֶׁאֲקַרְצֵף
הֵם  לִפְעָמִים נִשְׁאָרִים.