(לזכרה של יונה וולך ז"ל)

הִגַּעְתִּי לְסֶבַּסְטִיַּאן לִפְנוֹת עֶרֶב.
יָצָאתִי מִכָּאן בַּחֲצוֹת
עַל מְכוֹנַת הַזְּמַן.
בַּחֲמִשִּׁים דַּקּוֹת לִשְׁנִיָּה
הִגַּעְתִּי בְּדִיּוּק בַּזְּמַן.

הֶחֱלַפְתִּי אִתָּם רְגָשׁוֹת
וְהֵם חָלְקוּ אִתִּי עַרְפִלִּים
וְעִם אִיזְמֶרַלְדָּה נוֹצֶצֶת מֵאֵי־שָׁם
הִתְעַלַּסְתִּי בָּאֳהָבִים.

כָּל הָעוֹלָם וְאִשְׁתּוֹ
הָיוּ שָׁם בַּסֶּבַּסְטִיַּאן
עַד שֶׁזֶּה נִגְמַר.
יִהְיֶה עוֹד סֶבַּסְטִיַּאן
אוּלַי מָחָר, אוּלַי מָחָר.