[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יפתח יקר
/
אבן גדולה

הסיפור הזה מתחיל באמצע. ולמה באמצע? פשוט כי ההתחלה לא
רלוונטית. בעצם גם האמצע לא, אבל חייב להיות רקע כלשהו כדי
לבנות את העלילה. אז יש חבל, עבה כזה. ולא רק שהוא עבה, הוא גם
חום, וארוך. ארוך מאוד. למען האמת כל כך ארוך שלא רואים את
הסוף, אלא אם אתה בסוף ואז לא רואים את ההתחלה, העניין
סובייקטיבי למדי. החבל משתלשל אל הקרקע מלמעלה. בחבל אוחז אדם,
תלוי בין שמיים לארץ.
אמצע הסיפור הוא בדיוק בנקודת הגובה המסוימת ההיא, שבה כבר לא
רואים אנשים, אלא נקודות. ולמה זה האמצע? כי בדיוק מהנקודה הזו
נשאר האדם לבד עם עצמו ועם המחשבות שלו.
היום די בהיר, ואין בכלל רוח - מזג אויר מצוין לטיפוס. כבר רבע
שעה שהוא מטפס והוא לא התעייף עוד, וזה לא כל כך מפתיע אותו,
בכנות. עוד מעט הוא מגיע לגובה של העננים. האויר נהיה דליל
והלחץ באוזניים כה גדול שאף לעיסת מסטיק, או פיהוק, גדול ככל
שיהיה, יעביר. ראשו מציץ מעל העננים ועובר לידו מטוס. מספיק
קרוב שהוא ירגיש את משב הרוח הקרירה שלו, ומספיק רחוק שלא
יחריש את אוזניו. המראה הזה של מטוס חוצה ענן לשניים על רקע
השקיעה מדהים עד כדי דמעות, שהוא בלתי ניתן לתיאור במילים, אדם
צריך לראות זאת בעצמו. אחרי הגובה שמטוסים כבר לא מגיעים אליו
כוח המשיכה כבר פחות חזק  ומתחיל להיות חשוך וקר. הוא מסתכל
למטה: מתחתיו כדור ענק, כחול ומרהיב, מעטים אלה שראו זאת במו
עיניהם במהלך חייהם. ידיו כבר אדומות וחתוכות והוא ממשיך
לטפס.
עברו עוד כמה שעות והנה מולו, קרוב מתמיד, הכדור האפור, הקטן
יותר, שמכונה "הירח". רק עוד קצת. אין בכלל אויר איפה שהוא
נמצא עכשיו, ואיכשהו, באורח פלא, הוא ממשיך לטפס במעלה החבל.
ולפתע, כאילו הירח פתאום התעורר, גיבורינו נופל למעלה, או
למטה, תלוי איך מסתכלים על זה. והדבר הראשון שהוא רוצה לעשות
זה להתנשף, אבל גם בירח אין אויר. יש שם ריק. בעצם אין שם כלום
חוץ מאבן, בורות, ודגל של ארצות הברית, שגם אותו לא בטוח שיש
ואולי סתם צילמו אותו במדבר נבאדה עם איזה אסטרונאוט בכאילו.
הוא עומד ומסתכל סביב, אל מרחביו האינסופיים של גוש הסלע הגדול
ומרוב שהריקנות חזקה שם כל כך היא נכנסת גם אליו. אז הוא מביט
למעלה, חזרה על כדור הארץ, הדבר היחיד היפה כאן, והוא אפילו לא
כאן בכלל. ובשארית כוחותיו הוא חוזר אל החבל ומנתק אותו. והחבל
עולה אט אט חזרה ומתרחק ממנו. וכך הוא נשאר שם; על האדמה, אם
אפשר לקרוא לה אדמה בכלל, כחול ודומם, מוקף בכלום, לרגלי דגל
של ארצות הברית.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם שותים אז
נוהגים - בשביל
זה יש עמודים.





ויקינגי שתוי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/3/06 11:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יפתח יקר

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה