|
את עוצמת את העיניים
לאט מתרחקת
הלחיים המתוקות
הופכות למלוחות.
אני שולח יד מנחמת
שנקטעת באיבה
והמליחות צורבת בעיניי.
אני נוגע ולא נוגע
מדבר ושותק
ואת בלחישה חרישית
משתתקת.
הצריבה בגרון
הכאב בלב
אני נוגע ולא נוגע
יודע ולא יודע
ופוגע.
והנה עוד סיפור אהבה מגיע לסיומו. |
|
|
אחר כך אמא שלי
הכניסה אותי
בטעות לבית ספר
לילדים נוקשים
טעות נו...
קורה לא?
ההפראקטיבית
פסיבית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.