|
הדמעות יבשו ובאופק אין הם נראות.
אך למעשה מעולם
לא היו הן מנוצלות.
בסתר מאחורי גבי לכוס השחורה נטפו.
אט אט את הכוס הן מלאו.
עתה הגיע העת
שעל דפנות הכוס יזלגו
חלפה בגרותי.
עייפתי מלשהות במחיצתי.
ברחובות הכרך מסתובב סחור סחור.
בחוץ חום וזיעה מזעזעים.
קר ומתכתי בפנים.
ציניות חותכת כל חלקה טהורה.
אנוכי זר בבית חותכת... ומזכירה.
אפילו פרחי הבטון קמלו.
רוחות המערב המלוחות נשבו,
ואת דלת הפלדה ברוך ליטפו.
ושם... התפוגגו |
|
|
זה הכל באשמתכם
יא חארות,
ראיתם את השם
שלי והייתם
חייבים להתחכם,
אני מכיר חארות
כמוכם, רואים שם
מגניב בסלוגן,
חייבים להעתיק,
או לענות, או
ליצור דיון
ציבורי,
קאקות! זה מה
שאתם, שלא לדבר
על זה שאת רוב
הרעיונות שלי
אתם גונבים...
אבל זה בסדר אני
מבליג,
וכל פעם שמישהו
מציק לי אני
עובר לדמות חדשה
בסלוגן!
ככה לעולם לא
תמצאו אותי...
ףץךן, בסלוגן
מתחכם בעזרת
השם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.