|
כְּשֶׁצְּעָקָה נֶאֱכֶלֶת בָּאֲווִיר
כְּשֶׁדִּמְעָה נִקְרֶשֶׁת עַל סֶלַע
כְּשֶׁצִּפִּייָּה מֻוכֵּית בְּשָׁוְוא
שְׁאֵרִית הַכּוֹחַ זוֹלֶגֶת
אֶל כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם
אָנוּ רָצִים רָצִים רָצִים
בְּדַרְכֵי עָפָר חֲצָצִיּוֹת
עַד קַו הַגְּבוּל הַדַּק
בֵּין חַיִּים וּבֵין מָוֶת
נֶחְבָּטִים בְּקִיר בִּלְתִּי נִרְאֶה
וּבְרַמְקוֹל הַקּוֹרֵא לָנוּ "עֲצֹר"
וְאֵיךְ זֶה נוּכַל לַעֲצֹר
טֶרֶם נִשְׁמְעָה זַעֲקָתֵנוּ
וּפִלְּחָה לֵב כָּל שָׁמַיִם,
טֶרֶם חָבַקְנוּ בַּשֵּׁנִית
אֶת אֲהוּבֵינוּ?
החטופים בעזה, מלחמת חרבות ברזל |
|
|
ואז פתאום, 39,
שואה.
-הנבלה מנסה
להיות מקורי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.