|
אנחנו כאן מתחת לשמיכת החורף
ואתם שם בקור בחושך נצחי
לנו אין את הזכות לשמוח
עד שלא תהייה כאן איתי
איך אפשר להמשיך לחיות להיות
כאילו לא קרה דבר
אנחנו עדיין בשבעה
שבעה של אוקטובר
שבעה שאי אפשר לקום ממנה
עד שתחזור
ואתם שוכחים רואים חדשות
חוזרים לחייכם לשמוח לבלות
ללכת לבתי קפה למסעדות
להם לך אין פרור
אולי תקווה אולי אכזבה
כול כך הרבה ימים
יותר משבעה
בחשכה
אנחנו כאן
מחכה
סליחה |
|
|
שלום, קוראים לי
איניגו מונטויה
ואנ אלכוהוליסט. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.