בניתי את הבית שלי על קרעים של סדינים
התפלשתי בבוץ, נסקתי לשמיים
הייתי טוב ורע,
באותו זמן, באותה המידה
המוח שלי יצא לנדודים אחר דברים שונים
חלקם טובים, חלקם רעים
לא תמיד הלב שלי היה במקום הנכון
ואני כמעט בוכה,
כי אני יודע שאני עדיין טועה
ומעולם לא צדקתי,
גם לא עכשיו וגם לא באף זמן
זו דרך העולם לכסות את עינינו
בטח כשאני אגיע לעולם האמת -
אני אבכה את נשמתי,
כי אדע, כי אבין
בינתיים מי אני?
מבקש לפחות מעט ממתיקותו של השם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.