[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לא ראיתי אותה הרבה זמן.
פתאום היא מופיעה בדלת במעיל גשם ארוך.
"קר לך?"
"תמיד"
אני מכניס אותה והיא מבקשת שוקו חם.
אני מביט על המגפיים שלה, הן נראות לי מוזרות.
אדומות ושפיציות כמו של הקוסם מארץ עוץ.
"אמרת לי שאני אבקש ואתה תעשה." היא אמרה.
"בטח," עניתי, "ואני עומד בהבטחתי.
תבקשי קובה, שקשוקה, ממולאים,
מוקפץ סיני, או כל דבר אחר ואני אעשה."
היא נעמדה ופשטה את מעיל הגשם,
מתחתיו הייתה לבושה בגרביונים,
ביריות, תחתונים שחורים
וחזייה שלא השאירה מקום לדמיון.
"אני רוצה שתרד על הברכיים,"
היא אמרה בקול רגוע
ושלפה שוט חבלים שחורים.
כמעט צחקתי,
"מה, את לא רעבה?"
"לא לאוכל," היא ענתה, "לשליטה,"
ירדתי על ארבע והיא ביקשה ממני
לזחול אליה ולנשק את המגפיים שלה.
עשיתי את זה. היא הצליפה בי.  
"אתה לבוש כמו נסיך," היא אמרה,
"זה לא מוצא חן בעיניי, אני רוצה אותך עירום."
התפשטתי.
היא אמרה לי לעמוד והעבירה
אצבעות ציפורניים שורטות
על גופי.
על החזה, מתמוגגת מעצמה,
ואז שרטה אותי בציפורניה ברגליים,
בכתפיים ובזרועות,
ואז כף ידה תפסה לי את הביצים ומחצה.
צרחתי מכאב והפתעה.
"אתה שלי, מאמי," היא אמרה והצליפה שוב.  
היא הורידה אותי אל הרצפה מכאב.
היא דרכה לי על הראש במגף אחת
ואמרה לי ללקק את המגף השני.
עשיתי את זה כשהיא מצליפה
ואז היא הרימה אותי אליה.
"עומד לך, מותק." היא אמרה בסיפוק.
היא הורידה את התחתונים השחורים,
הביריות והגרביונים עוד היו עליה.
היא שיחקה בעצמה.
"איך אתה מרותק..." היא לחשה,
"אתה רוצה את זה?"
אמרתי ש-כן
והיא ביקשה ממני להתחנן
תוך כדי שהיא נוגעת בעצמה.
התחננתי, בכיתי, אנא, תתני לי לטעום.
"אבל זה יכאב לך," היא אמרה.
"לא אכפת לי," אמרתי, "אני רוצה כל-כך,"
היא תפסה לי בביצים
וברגע שטעמתי ממנה היא מחצה
את אצבעותיה החזקות על הביצים שלי.
צרחתי
"אמרתי לך שזה יכאב, אתה רוצה לטעום עוד?"
"כן!" הייתי להוט.
טעמתי אותה והיא לחצה.
טעמתי אותה והיא מחצה.
הכאב היה מענג ונפלא עד כי שיוויתי לעצמי
שאני מת מכאב ועונג.
היא כרכה את אצבעותיה סביב הזקפה להמוד אותה.
"הו, עומד לך חזק, הזין קשה כמו אבן.
אתה שלי, מאמי, נכון? רק שלי."
"רק שלך" אמרתי בגרון ניחר ובתאווה מטורפת.
היא נתנה לי ללקק ולמצוץ את האצבעות שלה
ואני רק רציתי למות למענה.
ואז היא אמרה -
"תמיד רציתי גבר טיפש וחזק
שיהיה לי לעבד ועכשיו קיבלתי.
נכון קיבלתי?"
"כן, קיבלת," אמרתי בחרמנות מחשמלת.
"אבל עכשיו כשהשגתי את זה...
אני לא בטוחה שאני רוצה את זה..."
"לא! בבקשה!" אמרתי בכאב,
"אני שלך, בבקשה תיקחי אותי!"
"לא בטוחה..." היא אמרה
והעבירה ציפורניים על גופי ואיבר מיני הזקור.
"בבקשה! בבקשה! אני מתחנן!"
"תצטרך להוכיח את עצמך, שאתה ראוי..."
היא אמרה בקול סקסי.
"הוכיח לך, אעשה הכול!"
"נראה," היא אמרה ועטתה שוב את מעיל הגשם.
"משימה ראשונה - אסור לך לשחק עם עצמך
כשאני לא כאן.
אתה חושב שתוכל לעמוד בזה?"
"לגמרי!"
"ואסור לך להתעסק עם אחרות,
מעכשיו - רק אני קיימת עבורך,
זה מובן?"
"כן."
"כן, מה?"
"מקסימה שלי, נשמה שלי,
מלכה שלי, אלה שלי, פסגת שאיפותיי,"
"טוב מאוד," היא אמרה והלכה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה חייבים
לשלוח סלוגן
מתחכם?







ינשוף מנסה
להתחכם


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/2/23 5:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'וני ג'ון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה