הוא יכול לצעוק כמו כלבה,
כמו שרמוטה,
על דברים שעשו לו
כולם מתנכלים לו

אבל הוא עובד מאוד קשה,
על פסי הרכבת
מוביל פחם מהמחצבות למפעלים,
כדי שיפיקו מהפחם אנרגיה,
לסובב את המנועים

והמנועים באמת מסתובבים,
בזכות הפחם שהוא מביא
הם תופרים בגדים ומעבדים מזון,
הם עושים רהיטים וגם ארגזי חול -
לילדים הקטנים שאין להם דבר בחיים,
מלבד לשחק בארגזי החול

איש הוא ראה הולך,
שפוף על פסי הרכבת
כאילו מייחל שתעבור רכבת
שאל אותו מה לך,
אמר אין לי מה לאכול,
אמרו בבנק תשכן ת'בית אם אתה רוצה הלוואה -
אבל לא אוכל להחזיר, כי הם ידאגו לזה
ואז גם לא יהיה לי מה לאכול ואיפה לגור
אני אהיה הומלס שמשתינים עליו ילדים כשהוא ישן
לא רוצה להיות הומלס שמשתינים עליו ילדים כשהוא ישן
אז שתעבור רכבת

אמר לו אין ייאוש בעולם כלל
בוא אני אזמין אותך לארוחה במסעדה
ואם כבר מדברים -
אני אזמין אותך לארוחה במסעדה בכל יום חול
וביום קודש אכין לך ארוחה ואביא אותה לפתח ביתך
אם יבוא יום בו תרגיש צורך להכיר תודה
ואם זה יהיה באפשרותך
כי יכול להיות שאני זה מחר שילך על פסי הרכבת,
או מישהו אחר לו תכיר תודה בשמי
וכך היה
והאיש המיוסר התעשר ושמח והיה מלא כל טוב
וכבר לא היה מיוסר
אך לא מצא את נהג הרכבת
ולכן עזר לא רק לאיש אחד אחר -
אלא להרבה
כתודה בשמו לנהג הרכבת.