היא לקחה אותו בידה
היא לקחה אותו בידה האצילה החזקה
היא הובילה אותו לתוך המערה,
דרך סבך ג'ונגל עם עצים טורפים נורא
היא שמה אותו אצלה
היא האכילה אותו מבשרה
היא השקתה אותו מחלבה
היא נתנה לו נשמה
והוא התפתח ושודרג למפלצת גדולה מטילה אימה
מפלצת גדולה ונוראה
והוא טרף אותה בעודה חיה
ויצא מהמערה לשרוף את כל הג'ונגל הנורא
הוא שאג מלועו אש
שהעלה את כל הג'ונגל בלהבות
ובהם גם החיות הקטנות שהיו בו
הם נסו על נפשם, החיות הקטנות,
אבל רק מעטות הצליחו להטביע עצמן בנהר לפני שיישרפו
ואז בפרסותיו האדירות מטילות האימה,
הוא פסע לעבר היכל הזהב
שם שוכן המלך, שם שוכן הנסיך
שם שוכנת המלכה, מלכת האהבה
אבן על אבן לא ישאיר,
וישאיר רק אדמה חרוכה,
שפעם היה בה משהו שניבא תקווה.

הוא פסע על פני משעולי האינסוף
בדרך אל המוות
הוא נלחם במפלצות לרוב
בדרך אל המוות
הוא הכניע צבאות אדירים,
לגמרי לבד
בדרך אל המוות
הוא עמד באתגרים קשים
וייסורים רבים
בדרך אל המוות

הדרך אל המוות רצופה מכשולים אינספור
דברים רבים ומוזרים ואף מזעזעים יכולים לקרות
שם ציפורי ענק טורפים
שם מפלצות בגובה הרים
שם אלי שאול אכזריים
שם מפלצות מים אימתניות
שם סערות וברקים שמפרקים ערים
שם האדמה זזה כמו גלי ים בזמן סערה

שם הוא ראה אותה, עומדת יחפה, מחכה,
על אדמה חמה
ובלי לחשוב פעמיים זרק אותה
מהעולם הזה לעולם טוב יותר
והוא עצמו נשאר שמה
כי זהו גורלו של לוחם.