[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מומי מרקס
/
אוכלת בשרה

בלילות הקיץ החמים - שום-דבר אינו קורה
ירח זורח גדול ומלא ומכסה את כל השכונה
בלילות חמים כאלה אני הולך ומתבודד
בין הרים של ספרים, שירים וסיפורים
ואת לא כאן, ולעולם לא תהיי
ואני לבד, אולי בגללי
ואת הולכת ובאה ושוב הולכת
אני צריך אותך כאן לידי

איך אפשר לזרוע זרע כשלא צומח כלום
והאש שבערה לא השאירה סימן,
חרכה את הכול
זה הזמן האבוד בו הירח הוא רק אשליה
מקלחת קרה וסבון מפילות את כל המועקה.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>
מה קורה אתך, על מה אתה חושב
אני מחזיק בפניו ומנסה להסתכל לתוך עיניו
אבל הוא מתחמק והעיניים לא אומרות דבר
את העבר שהוא מדחיק, את האש והדם

וכמו שאתה ככה - גם אני צולע
בדרך אל הלא נודע, פוסע שם
רוח מהלכת אימים בלילות הקיץ החמים
ילדה עם קוקיות מראה לך ת'תחתונים.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>
הוא מתנגד ל-עבר כאילו זו מחלה
כאילו זו אימה שהוא בורח מתוכה
והכוכבים זזים, כמו כל יום אני רואה אותם
נבלעים בשמש היוקדת ונשרפים בתוכם

והארץ הזאת לא ידעה שובע של סבל ודם
ירח מאיר פנים חיוורים של מלאכים קצוצי כנף
אם אתה גר כאן - כדאי שתזכיר לי מי אתה בכלל
אני ראיתי אותך פעם במסעדה ופעם אוכל מהמדרכה.
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
היא לא אומרת, היא לא מסוגלת,
להגיד את ש-עבר עליה
לילות המומי דם ופנים,
היא לא זוכרת פרצופים
נעה כמו רוח, שכחה שיש לה גוף
לא אוכלת, לא שותה,
מורעבת ומיובשת

ואמרתי לה - את זה כל מה שיש בסביבה
ואמרתי לה - כן, את כן יקרה
ואמרתי לה - ראיתי אותך מבעד לזכוכית העבה, בוכה
ואמרתי לה - את השביל 'קחי ופשוט תצעדי.
>>>>>>>>>>>>>>>>>
אנשים בלי חסד, בלי טיפת כבוד
נעים כמו גורילות לגרום למישהו לבכות
שדונים מחופשים לאנשי כספים מתוחכמים,
תופרים קומבינה לקבל כספים ממישהו ש-חי על קופסאות

והיא אומרת שאין לה כוח לטעויות
טעויות שאנשים עושים ובגללם אי-אפשר לחיות
והיא אומרת - הילד של השכן התאבד,
כי לא היה כסף אחרי שעקצו את הוריו

גם בלי לחפש בכתובים - כולם יודעים דרך ארץ,
הם פשוט לא שמים על זה קצוץ
והרעב החולה מכרסם בחזה,
ועוד אחד יורד לאדמה
היא רוויה מעכלת בשר - זו האדמה השבעה.
>>>>>>>>>>>>>>>>
הכלב משוטט חולה,
איש לא יכרסם לו, איש לא ינקה
מנדנד חרש זנב שמוט, אוכל לפיו היה ואינו
בני האדם האהובים עליו כמו אלים,
נטשו אותו ברחובות רחוקים
הדרך לבית ארוכה וקשה
הוא הולך בה, נפלה טעות, מחפשים אחריו
אך אחרי ימים ולילות בהם הוא עושה ומגיע לסף הדלת -
פנים כועסות ושוב מגרשים והוא לא יודע מה לעשות

לכלב יש שכל של תינוק בן שנתיים,
למרות שהוא לא מדבר ולא מבין מילים
וכשזורקים אותו ככה - זה כואב כמו לילד בן שנתיים
שזרקו אותו לכלבים
ובין כלבים משוטטים הוא כורת בריתות
תוקף ומותקף, זב דם ושבור חוטם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"מי מת בסוף יא
חרא?"



אלוהים על ניטשה


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/10/20 9:49
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מומי מרקס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה