דוד הסתובב בכל מקום בו הלך עם אקדח טעון בכיס... רוב הסובבים
אותו, חוץ מהקרובים לא ממש ידעו למה, אך פשוט ראו אותו בתור
"ההוא עם האקדח.
דוד ידע שזה נראה מוזר, אפילו במדינה כמו זו שבה חי - שבה הדבר
נראה כמעט לגיטימי.
בכל פעם שהיה רואה אדם לבוש בבגדי ספורט, עם נעליים לרגליו
הדבר עורר בו צורך עז לשלוח יד אל האקדח.
בתחילה רק זה בלבד עורר בו את הצורך, אך עם הזמן גם מראה של
אנשים שנראה כאילו הם רוצים לרוץ לאנשהו אך חוששים מאיזושהי
סיבה.
זמן מה לאחר שהחל להרגיש זאת, החל להסתובב גם עם גיר בכיסיו.
בכל פעם שראה אדם שנראה שלו רק היתה לו סיבה להתחיל, היה רץ
וכובש שיאים - היה דוד מוציא את הגיר, מצייר קו תחת רגליו של
"הקורבן" ויורה יריה באוויר - יריה שאמרה לאותו אדם "אתה אדון
למעשיך, ובכל אשר תרוץ תצליח".
דוד שקל בעצמו להשתתף במירוץ החיים, כפי שנהג לקרוא לו, אך חשש
ולא עשה את הצעד המתבקש מאדם שכל חייו רק מזניק אחרים למעשה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.