[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








רביעי לדצמבר, 1992.
העולם בכאוס, המצב קשה.
מונעים מאנשים דעת ובינה,
כי על שוטים יותר קל לשלוט.
באותו בוקר הלך גיל בן ה-16 לבית הספר,
כמו כל יום כמעט בעשר השנים האחרונות.
הוא לא ידע למה הוא הולך,
אבל אמרו לו שזה מה שהוא צריך לעשות
וכולם עושים את זה.
בדרך דרסה אותו מכונית והוא מת.
זה היה מוות מהיר וחסר כאבים כמעט.
כששאלו אנשים מה הוא עשה בחייו,
הגיעו למסקנה שהוא לא עשה כלום.
הוא עשה כל מה שאמרו לו -
אבל הוא לא עשה כלום.
הוא עזר בבית, הוא הלך למכולת, הוא שטף כלים.
הוא ראה טלוויזיה, הוא בילה במועדוני משחקי ווידאו וסנוקר.
הוא עישן קצת, הוא שתה קצת.
הוא בילה המון עם חברים ברחובות ומול הטלוויזיה.
הוא פיצח גרעינים.
הוא הלך לגן הילדים ולבית הספר כמו שאמרו לו -
ולא נהנה כלל בחייו הקצרים.
הוא לא שאל בשביל מה,
כי יצא מנקודת הנחה שהמבוגרים יודעים יותר טוב ממנו,
לא רק מה טוב בשבילו, אלא בשביל הכלל.

חלקה ג' שורה שלישית, הקבר הרביעי משמאל.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים הם חלק
מהמוות..

--מובטלת


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/12/19 8:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כלבי אשמורת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה