|
מדי שנה
עם הפריחה
אני עולה לרגל
מגיעה-
לשאת שם לוורד.
אני מריחה את גופו של הפרח
מנשקת את ראשו הבשום.
אני מטביעה את פני בפניו
מתעלמת מקוציו הנושכים את שפתיי.
צבעיו סוערים.
הם ממלאים אותי
הם מעוררים אותי
הם מותירים את בינתי סחרחרה. |
|
|
מי אתם שם
למעלה?
ישובים לכם עם
המחשבים
הגדולים,
ומחליטים איזה
סלוגן להכניס.
הסלוגן הנידחה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.