|
כשהשמש נפרדת
בשעות בין הערביים
בשישי או בשבת
צצה הבדידות שבעתיים
צועקת חזק
הדממה בחדר
צובעת
אפור
שקט מטייל
באווירה של שבת
אנשים נעלמים
לבתיהם השמחים
היא עדיין לבד
מחכה
לנרות לדמעות
במעלה השעווה
לחלה חמה
לחום
שהשאיר
אהובה
גם הבכי
כבר לא בא |
|
|
לדעתי שלי לא
עוזבת אותו כי
היא דמות
פיקטיבית, למרות
שהיא לא
אמיתית.
משפט שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
להניח שיאמר
אותם מתישהו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.