[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יש הבדל בין לדעת על הפרדוקסליות של הזמן
כלומר על כך שהוא לא יותר מאשליה
לבין להבין את הזמן.

אני זוכר את עצמי
מתחיל לעבוד במתחם בית קולנוע ענק.

בניגוד לחוויות בצבא או בבתי הספר
שם בשגרת יומך אתה רואה פחות או
יותר את אותם אנשים..
בשגרת עבודה שכזאת, שבה אתה
רואה כל כך הרבה אנשים שונים
כל הזמן
וכשזה הופך לחודשים, לשנים..

אתה סוג של מתחיל להרגיש את הזמן בצורה אחרת
שמשנה בצורה רדיקלית את התפיסה שלך לגבי העולם.

אפשר להסביר רק את התחושה, לא את הרעיון
התחושה היא שלראשונה עיניך באמת נפקחות
בנוגע לטבעה האמיתי של המציאות.

זה יותר רדיקלי מאיבוד האמונה באלוהים
וברגע שהמוח שלך מתחיל להפנים
להתרגל לרעיון ולתחושה שזה..

כל הדברים במציאות מאבדים כל ערך.

אתה מרגיש איך העצמי שלך
אתה, עצמך; מזהה את עצמו כאשליה.

ומזה אין דרך חזרה
מפה זה רק הכל או כלום
אין פער בין חיים ומוות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
וואי, זה מזה
מעצבן כשצב
מחרבן לך
בנעליים... אני
לא צוחקת,
ניסיתם את זה
פעם?






הזאתי שצב חירבן
לה בנעליים


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/3/19 4:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניהיליסט רדיקלי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה