|
יושבת האם בחדר המתנה
ומצפה בשמחה להולדת בנה.
באולם-
מיילדים.
ארגמן אחוז בחבלי בוץ
וחרבות כסף בנדנים.
יפים הפנים.
באולם-
מיילדות.
עטרת זהב גדולה
וציפורניים תכריכי אודם.
טובים הפנים.
ובמראות-
חום היין בוקע
אודם הכתלים מתעגל
עולה על גדותיו, עולה
נשפך.
זורם בנהרה אדירה
אל מתחת לדלת
ועל הממתינה.
רוחצה, מלטפה מרככה.
צוחקת האם, נהנית.
עצומה הנהרה המתהפכת
והשפע.
וחבטה אדירה
העובר שפוך לרגלה
והנאון נעוץ בליבה.
יושבת האישה בחדר המתנה.
|
|
|
למה? כל פעם
שמישהו רוצה
לשאול שאלה הוא
שואל אם אפשר
לשאול שאלה?,
זה לא ביזבוז של
שאלה?,
ביזבוז
וגסות רוח!,
כי אתה שואל
משהו תוך
כדיי התעלמות
מוחלטת מהנשאל,
כאילו שמישהו
שואל אותו אם
אפשר לשאול אותו
שאלה.
חוצפה!
שאול מהמוסד,
שואל דברים
ושאלות ללא מטרה
או הגיון! ממש
כמו במלחמת
השנאוצרים
הגדולה של מזרח
קוייבק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.