התעוררתי לבוקר חדש, את לא היית שם,
השיר שלך הוקדש, כבר לא חי ולא מונשם.
לקח לי זמן להירדם, להחליף מחשבות כל רגע,
לא זכרתי עצמי מקודם, הייתי אחר בלי פגע.
התעוררתי עם ריקנות לבד, קליל מהלך ולא רגוע,
מה שהיה בינינו אבד, לא זוכר אף יום בשבוע.
כמו כלום המשכת לאחר, בלי משמעות והסבר לדרוש,
מלחמות שביקשת שאוותר, נשארו רק אצלי בראש.
התעוררתי ליום חדש, אנשים עוברים לידי כרגיל,
לא יודעים שאני מובס, שוקע כמו מכובד של פיל.
זמן דמעות ואי שקט, חלפו על פניי חסרי המבט,
עצב ושמחה מתחמקת, לא הבדילו עצמם כמעט.
התעוררתי לבוקר פתאום, באלכסון התרווחתי,
בשיר לא היה לך מקום, וגם לא היה אכפת לי.
אור יום היה בוהק , וזרחה השמש וגם הירח,
התעוררתי לי ממך, ובָּלְבד הכרתי אותי כמנצח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.