|
הילדון מאוד רצה לישון, אבל לא היה לו איפה.
אז הוא חיפש שמיכה לישון בה,
אבל כל השמיכות היו מלאות מיצי אהבה.
אז הוא חיפש קופסת נעליים לישון בה,
אבל כל קופסאות הנעליים היו מלאות נעליים.
אז הוא חיפש לב לישון בו,
אבל כל הלבבות היו מלאים אהבה.
הילדון מצא שמיכה, ומילא אותה במיצי אהבה.
הילדון מצא קופסת נעליים, ומילא אותה בנעליים.
הילדון מצא לב, ומילא אותו באהבה.
שמיכה, קופסת נעליים ולב, יצאו לחפש את הייעוד שלהם.
השמיכה מצאה ילד, ונתנה לו כסות כשהוא עושה אהבהבים.
קופסת הנעליים מצאה איש, ונתנה לו נעליים ללכת בדרכים.
הלב מצא גבר, ונתן לו אהבה לאהוב את כל הברואים.
רק לאישה לא נשאר.
הלכה, הלכה, הלכה... |
|
|
מה עם הזכויות
על הסלוגנים למי
הם שמורים, בטח
לבמה חדשה אבל
למי עוד, מה כל
מה שאנחנו
כותבים נהפך
להיות בחזקת
הבמה, איפה
הזכויות שלנו,
עד מתי נסבול את
עקירת זכויות
היוצרים שלנו,
עד מתי?
אני דורש פתיחה
של הספרים,
ולבדוק מי
מרוויח מה?, של
מי כל רעיון,
ומי זה חרגול?
עו"ד שמעון
מזרחי, יו"ר
עמותת
הסלוגניסטים
מתוך מכתב חריף
לאחד רימר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.