בִּשְׁעוֹת הַשֵּׁנָה
לִפְעָמִים בִּסְתָם שָׁעוֹת שֶׁל שִׁכְחָה
בִּתְרִיסִים חֲשׁוּכִים
מְכַסֶּה עַצְמוֹ מִכָּל הַכִּיוּוּנִים
יֵשׁ אָדָם שֶׁעוֹצֵם אֶת הָעֵינַיִים  
וְרוֹאֶה אוֹתָהּ מוּלוֹ
יוֹשֶׁבֶת בַּסָּלוֹן מוּל הַטֶּלֶווִיזְיָה
מְטַיֶּלֶת בַּדִּירָה
עֲסוּקָה בְּמַשֶּׁהוּ בַּמִּטְבָּח
אַחַר כָּךְ הוֹלֶכֶת בָּרְחוֹב כְּאִלּוּ הַכֹּל כָּרָגִיל
הוּא יוֹדֵעַ שֶׁעוֹד רֶגַע
הַנַּיָּד שֶׁל מִישֶׁהוּ יְצַלְצֵל
כִּי הִיא מִתְקַשֶּׁרֶת      
הוּא יוֹדֵעַ גַּם אֶת כָּל הַשְּׁאָר.
אַךְ אֵינֶנּוּ מַצְלִיחַ
לִרְאוֹת אוֹתָהּ בְּשָׁעוֹת אֲפֵלוֹת
מַבִּיטָה עָלָיו בְּעֵינֶיהָ הָעֲצוּמוֹת.