הָיָה כּוֹתֵב אֶת הַשִּׁירִים
גַּלְגַּל לְלֹא חֶמְלָה
וַלְדָן יַצִּיב בַּמּוֹעֲדִים
כְּשֶׁמֶשׁ וּלְבָנָה
זוֹרֶה דְּמָעוֹת בִּש-ְדוֹת חַיָּיו
בְּהִתְרַפְּקוּת נַרְקִיס
קוֹצִים אֲשֶׁר עָלוּ אָהַב
בִּמְלוֹא חֶמְלָה עַצְמִית
וְאִם בְּעֵת פְּרִיחַת אָבִיב
הֵנִיבוּ לוֹ צִיצִים  סְגֻלִים
מַהֵר פָּצְעוּ כַּפּוֹת יָדָיו
אֵין לוֹ קָצִיר, וּכְשֶׁיְּדִידָיו
הִתְלַחֲשׁוּ בְּעֹרֶף גַּב
כָּמֹשׁ יִכְמֹשׁ חָצִיר וָצִיץ
יִשָּׁאֲרוּ אַךְ קוֹץ וְאַךְ דַּרְדַּר
עֲדַיִן שָׁר בִּלְתִּי נִלְאֶה
כְּמוֹ גַּלְגַּל בַּטַּחֲנָה
וְקֶמַח אֵין רַק מַיִם יֵשׁ
עוֹטִים בְּקֶצֶף מַר לָבָן
עוֹד לֹא עָיַף,  אַךְ כְּשֶׁיַּגִּיעַ
הַקֹּצֶר בִּמְלוֹא הַזְּמַן
יִטְבֹּל בְּיָם אֵינְסוֹף גָּדוֹל
וְיִתְמוֹסֵס  אֵי ש-ָם.