[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא שמש
/
אוהבת אותך, שונאת אותך

שתיתי יותר מדי. שכבתי בגבי על המיטה כש-ים סוער בתוך ראשי.
מיכה בא לפעמים. אנחנו מדברים, אוכלים משהו, והוא מזכיר לי שוב
- אל תאהבי אותי, תחבבי. אני כבר לא מהללת בפניו את יופי
עיניו, אני כבר לא משתטחת לרגליו בהצהרות אהבה. הוא עם
השיגעונות שלו ואני עם שלי, ובינינו מתחנו סכר לא לתת לאהבה
להפריע לידידות. אבל אם הוא היה פה, הלילה... אני עייפה. נתתי
לו את לבי בחתיכות חתיכות, לבסוף החזיר לי אותו, כולו, אמר אני
לא רוצה. תביטי בי, תדברי איתי, תחבבי אותי, אל תאהבי. אבל הנה
הוא כאן בתוך הזיית הבירה, דופק בדלת, עומד מולי שותק ואז
מחבק, אומר אני אוהב, אוהב, אוהב כל-כך... אני מסובבת את ראשי
על הכר, וכאילו המוח מסתובב לכיוון ההפוך. אני מזדקפת ויושבת
במיטה, משפשפת את פניי. על הרצפה יש חצי קרלסברג, אני מרימה
אותה לאט, גומעת לגימה גדולה ועוצמת עיניי. הלב מתגלגל רגע
בחזה. אני מדליקה סיגריה, נובלס, ומשתינה באסלה. יש ספר מקומט
בכריכה רכה על מיכל האסלה, פעם אהבתי אותו, אני מביטה עליו
בתיעוב. אני מנגבת את הקוס ושוטפת ראשי בכיור. במראה מביטה בי
אישה רטובה עם שרידי איפור וסיגריה רטובה בין שפתיה. אני זורקת
את הסיגריה למקלחת, דורכת יחפה על טיפות מים והולכת להביט על
המצבה השחורה. היא עומדת על המזנון, גאה ומתריסה. אני מכבה את
הנורה האדומה הקטנה בכפתור, עוקרת את מוט הכושר מהמשקוף,
ומתחילה לכסח אותה, באיטיות, באדישות. בכל היא אשמה. אני נשענת
על מוט הכושר ומביטה על גופתה, ניצוצות גסיסה מתלקחים בה. אני
מנתקת אותה מהחשמל. אני לוגמת שלוק בירה ומדליקה סיגריה. המיטה
קוראת לי להתמוטט עליה. אני שמה ב-לופ שירים מתים וכף רגלי
דורכת על שבר זכוכית מכוס שרעדה לי ביד אחר-הצהריים. אני נשענת
על השידה ומחלצת את הזכוכית מהרגל, זורקת אותה מהחלון. ב-שביל
קטן של דם אני פונה ויושבת על הספה, משעינה את ראשי אחור,
מביטה בזווית התקרה והקיר, בגאות גלי האלכוהול.



אני דופק חרש בדלת ופותח אותה. אני רואה דם, טלוויזיה מנופצת,
שישיית בירות ריקות על הרצפה, סיגריה שהשאירה חריכת אש על
הספה, ואותה עם שיער לח, שרידי איפור, וכף רגל פצועה. אני נעמד
מעליה, מפשיל מכנסיים ותחתונים, ומשתין על הקמט העקשן במצחה.
היא מתעוררת סהרורית רגע, מביטה בי מתה, ואוכלת לי בזעם
ובייאוש את הזין. אני דוחף אותו ברגליי ודופק את הפה שלה, טוחן
אותו בין שפתיה. היא אוכלת אותו כמו חיה, ואני בכאב שזורם כמו
חשמל בעמוד השדרה גומר בתוך פיה. אני מרגיע אותה ויושב על
רגליה, מרגיע את שפתיה באצבעותיי. לוחש לה תני לי לטפל לך
ברגל, להסיר את האיפור ולקלח אותך, להשכיב אותך לישון במיטה,
ולהירדם איתך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כן לאריק,
לא לבנץ.



(לא יודעת, אף
פעם לא אהבתי את
הנרגנות הזאת של
הבנאדם)


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/5/13 13:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה