[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא שונא גזענות
/
את ואני... והיא

"את אמרת לי שהכי חשוב זה מה שבפנים, וכדי לדעת אני חייב לתת
לה להכנס לחיי."
"ואם היא סוס טרויאני שרק מחכה שתכניס אותו?!" שאלת בטון
מודאג.
חייכתי חצי חיוך, חיוך של אחד שעבר קצת יותר, והלכתי בהתנשאות
שלא הצליחה להעלים את תחושת הדביליות. בדרך הלב נשטף לי
בזיכרון חמוץ מתוק של הנשיקה הראשונה שלנו.
נשיקה חטופה חצופה כזאת, חצי מתנצלת, כמו שנשיקה ראשונה צריכה
להיות...
ועד שכבר הגעתי הביתה הספקתי לעבור את כל הרגעים היפים שהיו
לנו בזמן שהשמיים הזכירו לי שזה נגמר בגשם חזק וארבעה גוונים
של אפור.
הגיע הערב והייתי צריך ללכת אליה, אך פניך לא עזבו אותי...
חשדתי שמא עברת בחלוני אך נזכרתי שאינך אפילו יודעת היכן אני
גר...
יצאתי והתחלתי ללכת לכיוונה אך בלי מצפן...
"אולי גם כוכב הצפון משקר" אמרתי כשאימתתי את הדרך.
"איך נואש שכמותי לא יכול להרשות לעצמו לטעות?" חשבתי כשראיתי
את פניה מאושרות כשראתה שהגעתי. חייכתי את החיוך הצבוע שלי שרק
את יכולה לזהות ואמרתי לה "שוב זה רק אני ואת...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני אוהבת
ערמונים!






הרעבה


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/12/10 7:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שונא גזענות

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה