[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שתינו ישבנו מולו, שקטות וקשובות.
היינו כולנו במטבח. אמא שלי בחו"ל וכבר שבועיים אף אחד לא שטף
פה.
נמלה גדולה טיילה על הרצפה, מחפשת שאריות.
הוא סיפר שהוא התפטר כי הבוסים שלו מספרים עכשיו שקרים על הבוס
הקודם. מעוותים את האמת על דברים שקרו. הוא אמר שהוא מספר את
האמת והם לא אוהבים את זה. במיוחד לאור העובדה שהעובדים האחרים
מקשיבים לו.
הוא אמר שהבוסים החדשים עסוקים בלחלק הוראות, במקום לפתור
תקלות ע"י עבודת צוות.
מפתיע לראות גבר בן 50 שנלחם על צדק. זה לא מיושן קצת?
אחרי כל הדברים היה שקט. שקט שבו מחכים לתגובה. ראיתי מזוית
העין שהיא מסתכלת עליי, אולי מצפה שאני אגיד משהו.
המבט שלי היה מופנה לריצפה. הסתכלתי על הנמלה הזאת רצה במעגלים
גדולים. איך בשבילה העולם כ"כ פשוט.
איך אנחנו הרסנו אותו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשאתה כועס-
ספור עד עשר.
כשאתה מאוד
כועס- הרבץ.


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/4/10 22:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענבר גארי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה