|
בקרון רכבת
אני שומע גלגלים
מתחככים עם מסילה
אפשר
שהם מתנים אהבה
עד התחנה הבאה.
מביט מהחלון
מנסה לזכות במנה של
חופש
אולי בתומה
אחוש אל הגלגלים
אחוש גלגלים על
גופי.
מקיש על
שמשת החלון
מבחוץ
אולי אצליח להעיר
את היפיפייה הנמה.
עוצם עיניי
מסרב לראות את הלא נודע
שמתקרב
מאלץ את העבר המתרחק
למתוח איבריו
לדלוק בעקבותיי.
בקרון רכבת
אני שומע גלגלים
מתנים אהבה עם מסילה
אפשר
שהם רק מתחככים
עד התחנה האחרונה. |
|
|
come, give me a
hand and we'll
walk, dont ask
me where, dont
ask me about
happiness.
אבן שושן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.