|
חן שזר / הישראלי (לשעבר) המכוער |
עכשיו אני כותבת ספר
אולי סיפור קצר
איך דפקו אותי ישראלים
כן, דווקא הם ודווקא בנכר
וזה בכלל לא מוזר
כי על משלנו
אפשר להתעלק
לנצל את התמימות והנאיביות
לסחוט קצת כיס ולב
להעמיד פנים של מסכנה ואומללה
ובדרך לתקוע הסכין
עמוק בבטן הרכה.
הכעס לא יואיל הרבה
גם לא המגננה
כשמגעילים דופקים אותי
זה מרגיש נורא
אבל לעצמי אומר רק כך
בזוהי השפה
אז סידרת אותי
אז מה
גזלת כבשת הרש
וזה מ ה שמעורר בך
סיפוק והנאה?
לא אאחל לך נקמה
ממילא את תקועה
בתוך כפייתיות וחרדה
והכינרת
כל כך רחוקה.
|
|
|
ילדים חביבים,
חפצים אתם להביא
מתנת יום הולדת
לחבר טוב, ואין
גרוש על ישבנכם?
הסירו דאגה
מלבכם:
הכנסו לאתר של
במה חדשה, חפשו
סלוגנים מפרי
עטו של החבר,
קבצו אותם יחד,
כרכו בכריכת עור
מהודרת, והרי
לכם מתנה שלעולם
לא נס ליחה.
(לנוי-נוי בכלל
לא אכפת מההצעה
הדבילית הזאת-
היא סתם רצתה
לכתוב "ליחה"
בלי שזה יישמע
כמו פרובוקציה
זולה). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.