[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חומת עץ עם קיא
/
הספד לילדות

תסלחו לי שאני לא רוצה לדבר על שואה. אני רוצה לדבר על סבא
שלי.
מגיל 14, הוא פתאום ידע כל מקצוע נדרש.
מגיל 14, הוא למד לאכול גם את קליפות תפוחי האדמה.
מגיל 14, הוא כבר לא היה בן 14. בן 20 כלוא בגוף של ילד.

פעמים רבות מדי שמתי את עצמי, בדימיוני, שם. במקומו. מנסה
לחשוב האם אני הייתי פועל כך, האם לי היה את האומץ, האם לי
היתה את התקווה.
להיות בן 14 ולחיות כבן 20. לדלג, בבת אחת, על כל הדברים שאני
עתה חווה, הילדות, ההתבגרות, החברים, המרדים, הלימודים.

וצעדים מתקרבים, והדמיון מתערפל, המציאות חוזרת ואני מחייך
לעובר וחושב שאני פה ואני בן 17 והאם זה בכלל משנה איך אני
הייתי חווה את זה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-"פתח פה גדול"

-"אבל אמא, אני
לא רוצה!"

-"אם לא תאכל את
ההמבורגר, הליצן
של מקדונלדס
יבוא ו..."


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/3/10 21:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חומת עץ עם קיא

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה