[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ברון אדום
/
הפחד שלי

שתיים עשרה ועשרים ושלוש דקות בלילה אני מקבל הודעת טקטס מאחי
הגדול שמספר שהטנק שלו נפגע ושהם נפרדו מהכח ושהוא פצוע
מאוד.קראתי את זה פעמיים כי לא יכולתי להפנים את המסר,קמתי
התלבשתי ונסעתי להורים.
כל הדרך רק חשבתי מה לספר להם ובאיזה ניסוח להשתמש,פאק פיספתי
את הפניה אני חייב להתרכז,המחשבות רצות לי למליון כיוונים
שונים אני חסר אונים ובשליטה מלאה בעת ובעונה אחת.הגעתי.
מתנשף בחניה ומבוהל מנסה להסדיר את הנשימה שלי אני עולה אני כל
כך מודע כרגע אני קולט את כל מה שקורה כאן הכל מבמרוכז מתמוסס
לי לתודעה אני יודע שברגע שאני פותח את הדלת של הורי אני משנה
להם את החיים אוף זה קשה הדלת נפתחת אבא שלי שנרדם בסלון
מתעורר מביט בי ובשעון מישר מבט ומסמן לי עם היד שלו בתנועה
סיבובית, מה קרה כלא רוצה להעיר את שאר יושבי הבית,אני פונה
אליו בקול רם ורועד תעיר את אמא אני רוצה לדבר איתכם,עכשיו.
אמא שמעה את השיחה והתעוררה היא עכשיו מסתכלת עלי ואני מחזיק
את הדמעות ואת המילים מנסה לנשום,רק לנשום.
תוך כדי שאני מספר להם אני מצליח להתסכל על כולנו מהצד כאילו
אני על אוטומט ובמקביל אני מצליח דרך המבט החסר אונים שלהם
ליצר תשובה לבעיה שלנו,תקשיבו אני אומר להם נחוש,אני כרגע נוסע
לרמה, אני הולך לחלץ את אחי אבא שלי ניסה להגיד משהו אך קטעתי
אותו ואמרתי אני לא רוצה לשמוע כלום כרגע,בבקשה אני נוסע לרמה
נדבר כשאחזור,אני מנתק את הנייד הוספתי ויצאתי בהליכה מהירה
מהבית.באוטו בחניה בכיתי, בכי קצר מהיר אך כואב המבטים שלהם
צרובים לי בזיכרון במיוחד של אבא שלי. מודע להחלטה שלי שאני
יכול להשאיר את אחותי בת יחידה נסעתי לרמת הגולן, כל הדרך אני
מנסה להשיג את החמ"ל כדי לדווח להם על המצב של התומ"ת של אחי
ועל מבוקשי, ראשית להבין היכן יושבת הסוללה שלו ושנית לחלץ
אותו.
אחרי אין ספור וויכוחים המסו"ל {מפקד סוללה=מג"ד} התעורר וקיבל
אותי בפתח של הבסיס המאולתר שהם פרסו בו את הכלים,שכחתי לחשוב
אך להציג את הדברים ולמכור לו את הרעיון, ניגש אלי אדם נמוך
קומה והציג את עצמו כהמסו"ל, יכולתי לראות את העיניים שלו
מנסות להתרגל לאור אך הוא היה עצבני וביקש תשובות מהירות הבנתי
שלראות פה אזרח זה הדבר האחרון שמתחשק לו בחמש וחצי בבוקר, אני
יוני אחי שלי יפתח נפגע... בסוף ההסבר שלי עד לנקודה של מה אני
עושה פה בצורה הדרגתית יכולתי לראות את פניו ופיו משנים כיוון
וזוויות,בוא כנס הוא אומר לי ובצעד הראשון שאני עושה אני דורך
על שלולית בוץ ענקית,ברוך הבא לצבא הוא מברך אותך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תינוק, תרביץ לי
עוד פעם אחת.






העמותה לתרגום
חופשי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/12/09 7:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ברון אדום

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה