[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בגלל עניינים שונים שקשורים בשירותי הצבאי, בחודש ספטמבר של
שנת 2008 יצא לי לנסוע ביום קבוע ובשעה קבועה באוטובוס - מצומת
שנמצאת ליד הבסיס לכיוון צומת שנמצאת קרוב לבסיס אחר.
האוטובוס הזה עובר בדרך במספר קיבוצים, מה שמאריך מאוד את
הנסיעה. בשביל להתמודד עם הנסיעות הארוכות הללו דאגתי תמיד
להצטייד בספר כלשהו - שיפיג את השעמום, ובמקרה הצורך (בייחוד
כשהעייפות משתלטת) אשתמש בו כמעין תירוץ בשביל לבהות באנשים
וללמוד אותם.
בעקבות המלצות חוזרות ונשנות שקיבלתי באוגוסט, בתיק שלי היו
בתקופה ההיא בעיקר ספרים של בורחס. בשבוע הראשון קראתי / בהיתי
דרך "בדיונות", וראיתי איש עם זקן מצחיק שהגיע בריצה לאוטובוס
וירד ארבע תחנות אחר כך; ראיתי קיבוצניקית בלונדינית יפה עם
נזם באף שנראתה לי קצת מוכרת, אבל לא הבנתי מאיפה, שירדה בתחנה
שלי; ראיתי זוג חמוד מאוד שלא נראו בכלל כמו קיבוצניקים אז
תייגתי אותם בראש כתושבי חוץ (שנשארו באוטובוס גם כשירדתי);
ועוד דמויות שהקדשתי להן פחות תשומת לב.
בשבוע השני השתמשתי ב"האלף". האיש עם הזקן המצחיק שוב הגיע
בריצה לאוטובוס וירד ארבע תחנות אחר כך, הבלונדינית עדיין
הייתה יפה (עדיין לא הצלחתי להבין את מי היא מזכירה לי), והיא
שוב ירדה בתחנה שלי; מהזוג החמוד עלה רק הגבר ולבד - הוא נראה
פחות חמוד ויותר רציני.
בשבוע השלישי זכיתי לקרוא / לנצל את "שבעה לילות", הזקן המצחיק
עם האיש כמעט פספס את האוטובוס, אבל הנהג היה נחמד ועצר לו כדי
שיעלה בשער של הקיבוץ; הבלונדינית היפה הגיעה עם שיער אסוף מה
שגרם לי להבין את מי היא מזכירה לי (שרי מסידס אוף פיס), אבל
באמצע פיזרה אותו (נראה היה שכך היא רגילה); הבחור הרציני שפעם
היה חלק מזוג חמוד הגיע שוב לבדו,והגעתי למסקנה שאולי הם
נפרדו, ושאולי הם אף פעם לא היו זוג באמת אלא סתם חמודים.
בסוף השבוע שבין השבוע השלישי לרביעי גיליתי שאמא שאלה עבורי
מהספרייה אוסף סיפורים קצרים מכל העולם בתרגום לאנגלית בשם
"Story Tellers" שכלל גם את "Martinique's Theater" של בורחס
כי היא ראתה שאני בקטע של סיפורים קצרים לאחרונה.
הסיפור של בורחס מסופר מנקודת המבט של קפטן ז'אן לוק -
קולוניאליסט צרפתי שמגיע לראשונה למרטיניק, בדרכו לרפובליקה של
טרינידד וטובגו. ז'אן לוק מסתקרן מאוד מהאמונות הפגאניות של
הילידים במרטיניק, ומחליט להישאר שם מספר ימים נוספים ולתור את
האי בלוית מקומי שדובר צרפתית אותו הוא פגש בפורט דה-פראנס.
המקומי שואל את ז'אן לוק האם הוא רוצה לראות את "התאטרון של
מרטיניק", וז'אן לוק עונה בחיוב. המקומי לוקח אותו למקום
שכוח-אל במרטיניק, שם חי שבט שלא מקיים קשר עם העולם החיצון.
ז'אן לוק מבין שככל הנראה הייתה אי הבנה בינו לבין המלווה
המקומי שלו, ומבקש לחזור בחזרה לפורט דה-פראנס.
באותו הלילה נרצח אחד מבני השבט, וחשדותיהם של בני השבט מופנים
באופן טבעי כלפי ז'אן-לוק. ז'אן-לוק טוען לחפותו, ומגיע לעמוד
למשפט מול הצ'יף של השבט, שנראה כאילו חרץ את גורלו של ז'אן
לוק מלכתחילה.
תנאי הכליאה הקשים והחשש מהגורל אשר עומד לפניו מכניעים את
ז'אן לוק אשר מאבד את שפיותו ומתחיל להתנהג בצורה משונה מאוד -
ממחיז שיחות עם דמויות שהכיר מעברו, וכו'. הצ'יף של השבט
מבולבל מאוד לנוכח התנהגותו המשונה של ז'אן לוק, ולא יודע כיצד
לנהוג בו ושולח את אנשיו שיביאו את "הספר". "הספר" מתברר ככתוב
בשפה מקומית, וזהו למעשה תסריט שנכתב מראש על פיו מתנהגים כלל
אנשי השבט (כמובן שבורחס, כהרגלו, נכנס לפירוט אודות הסיפור
שמספר התסריט כמעט עד לסופו, מה שמהווה חלק נכבד מהסיפור עצמו)
- הסיפור כולל זר שמגיע לשבט על-ידי בן שבט מקומי שעזב אותו
מזמן, פרשיית רצח אשר הוא מואשם בו על לא עוול בכפו, וכו'.
ז'אן לוק חוזר לעשתונותיו, מבין כי השבט הזה ממחיז למעשה סיפור
מעשייה כלשהו שהוא עצמו לקח בו חלק פעיל עד אשר איבד את צלילות
דעתו והחל להתנהג בצורה שלא תאמה לאותו התסריט.
הצ'יף ממשיך להקריא לז'אן לוק (בעזרת המלווה שמשמש כמתורגמן)
מהספר, בו כתוב כי הזר מגיע להבנה אמיתית של העולם ואז מוצא
להורג. עם רדת החמה מועלה ז'אן לוק למוקד, וזהו סופו הטרגי של
"Martinique's Theater".
בכל אופן, בשבוע הרביעי עליתי מהבסיס לאוטובוס עם "Story
Tellers" - האיש עם הזקן המצחיק הגיע ברגע האחרון כהרגלו, וירד
בתחנה הקבועה שלו; הקיבוצניקית היפה שדומה לשרי (קיבוצניקית
יפה בפני עצמה) עלתה כשהיא חזרה לשיער הפזור, כצפוי; תושב החוץ
הרציני, שפעם היה חלק מזוג חמוד הגיע כשהוא מחזיק תיק-גיטרה
משונה.
כשתי תחנות לפני התחנה בה אני יורד בדרך כלל עלתה לאוטובוס
מישהי מדהימה, ככל הנראה אחת הנערות היפות שיצא לי לראות
לאחרונה, מלווה במי שנראה לי כבן-זוגה. התבאסתי מזה שיש לה
חבר, וחזרתי לשקוע בספר. הגעתי לשלב בו ז'אן לוק שומע את
הסיפור מפי הצ'יף, ומבקש מהמתורגמן שיענה לו כי "It's easy to
see that your behavior is entirely scripted - but I am a
Frenchman of free will" כשהגעתי למסקנה שגם אם לא היה לה חבר
לא סביר שהייתי עושה עם זה משהו, הרי יש לי נטייה להירתע מבנות
יפות. כעבור עשרים דקות הגעתי לתחנה הקבועה שלי. נתתי
לקיבוציניקית היפה שדומה לשרי לרדת לפני, והמשכתי לבסיס.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רגע, דופקים
בדלת



המשפט האחרון
ביומנה של אנה
פראנק


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/10/09 7:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דרור ארי גולדין

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה