[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








א. אבא

אבא שלי לוקח אותי לגן. הוא מת לפני שלוש עשרה שנים, וכבר זמן
רב שהוא עצוב. אבא, אני אומר לו, אני שונא אותך בגלל שעזבת
אותנו לבד. עכשיו חורף ואני חייל. אתה קבור ליד הים, ולפחות
היית שואל אם אפשר.

עכשיו סרינה לבד. מנסה לסיים את הסיפור. מודעות השידוכים
פזורות לה על הכוס.

עכשיו ציפי לבד. בוכה. הראש שלה עובד שעות נוספות, אבל העיניים
שלה עדיין יפות.

עכשיו לילי לבד. אוכלת לבד. מזדיינת לבד, ושואלת כל הזמן, מה
אתה עושה? מה אתה עושה?

עכשיו שוש לבד. מחפשת קורבן חדש.

עכשיו ברברה לבד. ההורים שלה לקחו את גופתה לאוסטרליה. החזה
שלה כבר לא חם.



ב. המזחלת

יש לי ויכוח ארוך עם נפוליאון. אנחנו מתווכחים כבר ארבע מאות
שנים ועדיין לא הגענו לעמק השווה. פגשתי אותו באיטליה. הוא היה
כלוא לאחר שהורשע ברצח מלצר שסירב לשרת אותו. אני הייתי כלוא
על התחזות לליאונרדו דה וינצ'י, ובילינו באותו תא.

הוא טקטיקן מעולה. ניסה יומם ולילה לשכנע אותי בנכונותה של
תיאוריה צבאית מסויימת. אני לא מבין בזה כלום, אבל העמדתי פנים
והעיליתי כל מיני השערות.

הוא התייחס אלי ברצינות. היה לפתע משתתק. מתהלך לאורכו של התא
וחושב. לפעמים היה שותק שעות, עד שהיה מגיע לרעיון מסויים והיה
מרצה אותו בפני. יום אחד הוא נעלם.

אחרי שנים, פגשתי אותו בדיסקוטק. שימש כתקליטן. הוא סיפר לי
שהצליח לשחד את מנהל הכלא ולהשתחרר מוקדם יותר. סיפרתי לו שאני
מחוסר עבודה ועומד להזרק מדירת החדר שלי, ואז הציע להצטרף אליו
למסע מחקר בהודו. הסכמתי. לאחר שקבלנו את כל החיסונים הנדרשים
וסידרנו את העניינים הרשמיים, עלינו על אוניה. הוא עמד על
רצונו לקבל תא נפרד ולהיות לבד.

בלילה הראשון התעוררתי לשמע צעקות מהחדר הסמוך: "אני מרלין
מונרו. שחקנית קולנוע מפורסמת. תסתכלו בתעודת הזהות שלי. אני
מרלין מונרו". וכך הייתי שומע אותו בכל לילות ההפלגה עד שהגענו
להודו. כשירדנו בסולם האוניה ראיתי מרחוק מישהו מנפנף לשלום.
התקרבתי וזיהיתי את ברברה. היא היתה נבוכה כשהצגתי בפניה את
נפוליאון, אך הזמינה את שנינו לביתה. הבית בנוי היה מחדר אחד
ומיטה שכיסתה כמעט על כל הרצפה. היא הלכה להתקלח, ואנחנו
נשכבנו על המיטה. שתקנו. לאחר עשר דקות יצאה, לבושה בתכריכים,
בשרה מדולדל, תולה על עצמות חשופות ויבשות. היא החלה לצעוק:
"אני רוצה שתזיינו אותי xxxxx xxx. אני רוצה שתזיינו אותי".

אבא שלי לקח אותי לטיול במזחלת. אני ישבתי והוא משך. זה היה
בבוקרשט. היה קר והשלג היה עמוק. אבי הלך קדימה, לבוש במעיל
ארוך ושחור, גבו מופנה אלי. פתאם עלתה המזחלת על תלולית קטנה.
הייתי אז בן ארבע.

חה חה חה צחק הנמר בראונשוייג. את הנשים שלכם אנסתי. את השדות
שרפתי, ועכשיו אני עומד לחתוך אתכם לחתיכות קטנות.

המ"כ הביט מן הצד וחייך.


ג. ז'אק

הנשר ז'אק ישב בכורסא עמוקה, מוקף טלפונים מנותקים. בהפסקות
שבין המשפטים מצץ סיגר עבה. באתי לכאן מהודו; זה היה ב-56.
יצאתי השכם בבוקר. התחלתי בגלישה של 70 ק"מ לשעה. לאחר שלוש
דקות עליתי לגובה של 4500 רגל והתחלתי לדאות. הכל היה קטן.
השדות; ריבועים קטנים של ירוק, צהוב וחום. כך עברתי קילומטרים
רבים, ללא תנועה; כשאני מתיישב על זרמי אויר קלים. היה לי חם
והייתי עייף. החלטתי לישון ועצמתי עיניים.

סוחר הסמים יצא במרוצה מהבית. הוא היה מוקף שוטרים. הוא רץ
לעבר הפרדס. ג'ינג'י מהרפת היה אז במשמרת. הוא פגע בו בול
בלב.

כשפקחתי עיניים, ראיתי שאני בקוטב הצפוני. אלהים, כמה זמן
ישנתי? היה לי קר והייתי רעב. למטה ראיתי כלבי ים משתזפים
בשמש. צללתי כמו מטאור. מרוב מהירות נעשה לי חם ואח"כ שורף.
חשבתי שאני נמס. לא יכולתי יותר להאיט או להתייצב והכנפיים שלי
התחילו לבעור.

התרסקתי בסאן פרנציסקו על הגג של הספריה הציבורית.

ביל השולף חשב שהוא אבוד. הוא היה קשור לעץ. מסביבו, אינדיאנים
מיללים ורוקדים במעגל. הטבעת סביבו התהדקה. הוא חשב על אלהים,
"מה שבטוח שלא אפסיד מזה".

אברם, היום תלמיד ישיבה בירושלים.


ד. סוף

שלשום קיבלתי שדר. יצורים מן החלל עומדים להפציץ את כדור הארץ.
זה עלול לקרות בכל רגע. הכל יעלה באש. כל העסק ימשך לא יותר
מעשרים שניות, ואחריהן לא יוותר דבר; גם לא עשן. אך אל דאגה.
בשיחה שקיימתי עם ראש הממשלה, הובטח לי שבמחסנים יש מלאי מספיק
של חלב וביצים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סתם שתדעו-
12,388,321,978
יצירות מחכות
לאישור...

הממ...

המתאגדים החדשים
תוהים אם צריך
לנקוט בצעדים על
מנת להשיב את
העורכים מהשבי
הסורי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/6/09 22:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אריה יוסטר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה