|
עיניה כחולות ושיניה שנהב
טעם שפתיה כדבש וחלב
רגליה קלות וכולה אוורירית
אהובתי מדברת עברית.
קולה מעורר את קנאת הזמיר
הילוכה חינני וגופה כה תמיר
ענוג מבטה וכולה שברירית
אהובתי מדברת עברית.
כבדה לשוני ועילגות מילותיי
לא שאלתי: האם? לא השיבה מתי.
לו ידעה עוד שפות, לא הייתה אכזרית
אהובתי מדברת עברית.
|
|
|
זה נכון שהדף
סופג הרבה,
(גם את המבחנות
שמלאות
בנוזלים
כחולים), אבל גם
לו
יש גבול.
"כשאתה באמת
מעצבן -
כתוב לבמה
חדשה!".
מתוך מסע פירסום
שקוצץ בעריכה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.