סיוט קצר
אינו נגמר
היא שאלה מה כואב
אמרתי לעצמי הלב
עניתי לה הראש
צללית פרגוד
אלומה של אור
שלחה ידי בעיוורון
שמים סגולים
רוח סערה
סוף העולם
כך נדמה
אל שיכרון
נוכרי אני
בין עצמי
בליל
אחפש תשובה
מדוע
לב
נשרט
נדקר
נחרט
מצאני
דרך אובדני
אל גיא מעיינות
מורדמות
עליות
לבי נואק
זועק
אל נא הוסיפי דברך
טראומת מכאוביי
אש תכלה
עצי יער
שם זיכרונותיי
יהיו לאפר | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.