כפי שמילים מנסות לגעת
ולחדור תוך צליל אל לב הנשמה,
לא רק משורר המחויב אל דעת
יצלח בשפתו להעלות נחמה.
גם רוח תרקיד נופים רדומים
ודיונות חוליות נודדות בזכותה,
סביב תבל תניע עננים בשחקים
כי החלד זקוק לגשמי הברכה.
לא צריך משורר להעיר אהבה
לעתים בחיוך מבויש תמצאנה,
מסירות ונתינה לא רק בשירה
גם בשדות קרב הן אותן תראנה.
בל תתנשא משורר יקר,
ברם בלעדיך הכול כה עקר...
03.11.07
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.