|
לפעמים זה עוד שם
הרגש הזה אלייך
בתוך הדם
את כבר חלק ממני-
חלק ממך
זורם בי.
לפעמים זה מרגיש כאילו זה בלתי ניתן לניתוק
כי כל פעם שאני מנסה לשכוח
הדם זורם לי בקצב
שמזכיר לי אותך.
שזה עולה לי לראש
אני יודעת שגם את יכולה לראות את זה
שזה כבר לא סוד
שזה שקוף לעין
ואני כ"כ רוצה
אני כ"כ רוצה לשכוח
את לא יודעת כמה ניסיתי
את לא יודעת כמה זה שם
וכל פעם שזה חוזר
שזה נראה לעין
אני מנסה לנשום בשקט
לנשום בכלל
להעלים מחשבות
למחוק הכל
להיות כמעט ריקה
את לא יודעת
את אף פעם לא תדעי עד כמה זה היה שם. |
|
הידעתם?
האזנה ליצירות
פרוקופייב
ברגעים
אינטימיים עוזרת
למנוע בעיות
אין-אונות.
(המלצה: סונטות
המלחמה
לפסנתר... איזו
זיקפה!!)
-העמותה לעידוד
ההכרה
בפרוקופייב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.