אייה אייה אייה אייה
אייה אייה אייה אוווה...

היו היה  כשהאש בערה
חולפת בשבט נשבה רוח קרה
ישבו הם כולם סביבי מדורה
מרעימים בתופים והולמים בשירה.

הילדים שישבו היו בקבוצות
על בולי עץ שחורי מחלפות
הגברים רקדו ריקודי להבות
והיו נשים את שיר הרוח שרות...

אייה אייה אייה אייה
אייה אייה אייה אוווה...

צבע השמיים היה שחור עמוק
ומטר כוכבים חצה  יותר קרוב מרחוק
בין רעשי התופים נשמע קולו של תינוק
הטבע קורא לו, קורא לו לצעוק.

אייה אייה אייה אייה
אייה אייה אייה אוווה...

כשהתיישב לו אדם זקן עם קמטים של חוכמה
משלב את רגליו בקרב אמא אדמה
השתתקו התופים ונפלה הדממה
היו הילידים בני הבריאה.

וכך הזקן החל מספר את סיפורו
עם מבטו של אינדיאני אחרון בדורו
את אותו הסיפור שריתק מעודו
אשר סיפר לו סבו כשהיה עוד איתו!

אייה אייה אייה אייה
אייה אייה אייה אוווה...

וכן "כך הכול התחיל" הוא אמר
כשבידיי הבורא היה גוש של חימר
הוא לש ופיסל וכייר ויצר
עד שמראה האדם כך בן רגע נוצר.

הוא נתן לו שיער ועניים
צייר עגילים ועיצב לו ידיים
שיניים פה  ואיזור חלציים
בורא האדם, בורא השמיים.


אייה אייה אייה אייה
אייה אייה אייה אוווה...

"הבורא הדגול" כך סיפר החכם
נתן בו חיים ושלחו לעולם
לך לך בני לטוב ולרע
לך לך לך ותחפש מטרה.

"אטהולפה" הוא קרא לו, שפירושו אדם גדול,
הוא אמר לו בני אתה אינך שונה, אתה חלק מהכול
צא אל העולם ותראה לי מה אתה יכול...

אטהולפה התעורר במין נקיק נהר
שמע את שירן של ציפורי העוד לא מאוחר
הוא הסתכל סביב בין עמק מוזר
עולם כזה היה, של כל דבר.

אייה אייה אייה אייה
אייה אייה אייה אוווה...

אטהולפה היה חופשי לחיות
לצלול במימיו של אגם הרוחות
לצוד את השמש ולשחררה כפחות
ולרוץ במרחב ימים ושעות.

בין אריות וחיות
ודובי נהרות
הוא הביט לשמיים וחיכה לבאות
הוא היה מאושר רק ככה להיות
אך משהו חסר כך הרגיש בלילות!

כשירד החושך של יומו השני
מאיר מטר כוכבים  באורו זרחני
ישב אטהולפה בהרגש תובעני
וביקש מבוראו בבקשה עוד אני...

אייה אייה אייה אייה
אייה אייה אייה אוווה...


הבורא חייך כדרכם של אלים
בחיוכו השליו זעו הרים
הוא הבין ילידו שנתן בו חיים
חשב הבורא ליצור לו דומים.


אך לא היה הבורא אל פשוט בלי סיבה
הוא החליט לעשות מעשה של בחינה
בימים מועטים פיסל דמותה של אישה
מעתה "צ'נה נצ'ה" ויופי טהור פירוש שמה...

הבורא העמיד את ילידו במבחן
"כעת נראה" אמר האם אתה מוכן?!
היא מחכה רק לך אך לא תדע היכן
עליך לצאת מכאן
וכן רוחות השמיים יובילו לאן...

אטהולפה מבלי לחשוב פעמיים יצא לדרכו
בחיכו רק עומק ליבו
אטהולפה יצא להגשמת חלומו.

אייה אייה אייה אייה
אייה אייה אייה אוווה...


הוא חצה ימים
נהרות אדומים
אגמים
הרים ונחלים גועשים
שדות יבולים
כרמים, יערות, חופים
דרכי מבוכים, נקיקים, סיבוכים.
ביצות
בין עליות וירידות
בהליכה ובריצות
אטהולפה נחוש
לגמוע קרבות...

אייה אייה אייה אייה
אייה אייה אייה אוווה...


לאחר חודשים ארוכים
התרגש, הוא לא התייאש מן המסע המתיש
הוא רץ וחיפש את אשת האיש
צ'נה נצ'ה אמר, ואת צעדיו  רק החיש.

הזוגות בקהל השומעים התקרבו
לכולם זה סיפר איך הם אהבו
הגברים במסע לא פחות הם חצו
ונשים, נשים כוח נפש צלחו.

אייה אייה אייה אייה
   אייה אייה אייה אוווה...


לפתע מבלי שום סימנים
היא ניצבה אל מולו מאירה היא פנים,
צ'נה נצ'ה בחיוך של אלים
אטהולפה עצר ורכן לפנים...

הוא סיפר סיפורו במהירות אדירה
ברורה,
איך הגיע לבד בסיפור היצירה
ועכשיו היא איתו והוא רק שלה
אהבה אמיתית יש בינו לבינה.

אייה אייה אייה אייה
אייה אייה אייה אוווה...


היא חייכה ורכנה אף היא עימדו
שלמות עירומה עמדה לצידו
נשקה על לחיו ולחשה את סודה המיועד לו
גם אני אמרה נוצרתי בשבילו...

ואז חזרו התופים
אינדיאנים סביב שוב החלו שרים
את סיפור הבריאה אהבתם של אלים
סופו מאושר רמזו כוכבים...

בעוד צמד אלים
נשיקת ערומים
עומדים במרכזו של עולם החיים
הפכו הם אינדיאנים, הפכו זוג יונים...


רוחות השמיים מלוות שביטים ואורות
מזכירות לעולם סיפור אהבות
על מסע אל ליבה שחצה אין ספור עולמות!


אייה אייה אייה אייה
אייה אייה אייה אוווה...



צ'נה נצ'ה שלי.
היפה ביצירות, בדרכי אלייך אין עצירות,
בין הרים וגאיות
עם מטר כוכבים ואורות...
את סיפורנו שלנו עוד יספרו בין שבטים
עם תופים ילדים ואינדיאנים שרים!
אני אוהב אותך אינדיאנית שלי...