|
פערנו יפעת פרחי הבר
במשעולי פעמינו
כערמונים הבאים באש
לובן הסביונים בקמילתם
הפרחנו בהבל פינו
לא עוד ילדים
גם לא נערים
היינו
בדש בגדנו נאחז
המוץ
בשדות הבר בחודש שבט
נשא הרוח בכנפיו
חפן זרעי סביונים
זמנים מעוננים
זוכרים נער עם נערה
תולשים עלי כותרת
דורשים למשאלה
היה או לא היה
כן או לא קן
ונפש ציפור
אפור ושחור
מנקרת פתח
למנסרת האור
|
|
|
תגידו לי אתם
יודעים איך זה
עם שפתיים בגודל
כזה? הכל מריק
החוצה.
והחזה שלי עושה
לי כאבי גב
נוראיים.
ואחר כך אני עוד
צריכה ללכת
והלרוג מפלצות
כשאני במחזור.
חשבתם פעם שאולי
נמאס לי??!!
שאולי אני רוצה
לעצור ולהריח את
הורדים?
אבל לא... אתם
בשלכם.
מה אין לי
רגשות? אני לא
בן אדם?
לארה קרופט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.