שלא תטעו, למרות שגולן החזיק בביתו חליפת ג'ודו וחגורה שחורה,
גולן היה אדם רגיש וטוב לב. בכיתה, חביב המורות תמיד הרים את
היד לכל השאלות. בבית, אח למופת, גידל את שלושת אחיו הקטנים
ולא השאיר מקום לצל של ספק. ובכל זאת כולם ידעו, עם גולן
ומקורביו אסור להתעסק.

רק בנות העזו להתעסק עם גולן, בקסמיו נפלו בלי כל קשר לגילן.
הוא נתן להן כמה שיעורים שלא ישכחו, אבל רק לטובה כמובן, הרי
מי יכול לשנוא את גולן?

גולן זכה בתחרויות רבות. והבית של אמא החל להתמלא בארונות.
בבית היו יותר מדליות וגביעים מאשר מאשר אנשים שיצפו בהם, ואל
תטעו, זה לא כל כך קל כאשר מדובר באדם כה חברותי כמו גולן.

עברו כמעט עשר שנים. לאמא ואבא מזור נשאר רק ילד אחד בשם איתי.
גולן ואסף מתו, בהתרסקות מטוס בעת שכל מה שחיפשו זה לצנוח
צניחה חופשית אחת, לכבוד אחיהם ליאור שהיה אמור לחגוג את בר
מצוותו באותו יום. על אנשים כאלו חשב דוד מהתנ''ך כשכתב ביקנתו
את המשפט "איך נפלו גיבורים".