[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כששמעתי שאת רוצה לדבר אתי רצתי כמו ילד קטן כי הייתי חייב
לשמוע אותך, עכשיו. לא יכולתי לתת למחשבות שלי להתרוצץ ככה.
חוסר השקט חזר ברעש הכי גדול שאפשר לתאר לכל חלק בגופי, לא
יכולתי להמשיך.
אותך פגשתי שם ברחבה. רציתי להאמין שאת הולכת לספר לי דברים
שיפתיעו אותי וירגשו אותי אבל בתוך תוכי ידעתי את האמת. הלכתי
לבדוק.
נעמדנו שם. אני קפוא בעמידתי ואצלך המבט כבר נראה שונה. הוא לא
דומה למבט שקיבלתי בששת הימים האחרונים, הוא אחר לגמרי. בשלב
הראשון עמדנו וחוץ מדפיקות הלב שלי לא שמעתי כלום. הכול סביבנו
נעלם ונשארנו רק שנינו. אחרי דקה של דממה קשה התחלת לדבר. חלק
ראשון של הסבר מבולבל וכושל שלא בטוח את מי ניסית לשכנע אבל
אני כבר רציתי להגיע לאבל הגדול שמסתתר מאחורי השיחות האלה,
והנה הוא הגיע. אחרי משפט אחד והבנה מצמררת מצדי, כבר לא שמעתי
אותך. הגשם שהחל לטפטף גבר על הקול שלך ויכולתי לשמוע רק אותו
בנקישותיו על הכובע שלי, רק את הצליל הזה אני זוכר. דפיקות הלב
שלי גברו כשאמרת את המשפט המסכם כל מערכת יחסים: "אני רוצה
שנשמור על קשר". אחזת בידי. ניסיתי לעכל את הדברים אבל האמת
היא שכל כך כאבתי שרק רציתי לרוץ משם, לא רציתי להיות שם יותר,
רציתי להתחיל את תהליך השכחה וההדחקה אבל קפאתי. אני זוכר
שמלמלתי מילים כמו למה, איך, מה קרה? כשחזרת לדבר הסתובבתי
והלכתי. אני חושב שקראת בשמי לפחות פעם אחת כי הגשם כבר התחזק
והפך למבול. היה לי קשה להבחין בין טיפות הגשם שעל הלחי שלי
לבין דמעות הבכי שלא יכולתי לרסן. חזרתי למגורים שלי עם כאב
בטן לא מוסבר, כאב שלא ניתן להגדיר בשפת הרפואה אלא כשברון לב.
זה לא יכול להיות שוב, חשבתי, איך חזרתי לנקודה הזאת? הרי באמת
רציתי ובאמת התאמצתי, למה?
בבוקר העננים שלטו בכל מרחבי השמים והגשם, כנראה קצת כמו הבכי
שלי, רוצה לרדת בזעם ולשטוף את כל הרגשות אבל לא, גם הוא שומר
את עצמו לבוקר אחר, גם הגשם יודע מתי טוב לרדת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כן. פעם הייתי
לוקח מלא
סטארואידים.
ראית פעם צוות
לענין? הבחור
הגדול הכושי?
זה הייתי אני.

- שפן קטן בעוד
וידוי חושפני


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/9/07 13:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ברון אדום

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה