|
סוף הקיץ מביא עימו
רוחות לא מוכרות
של עצב.
עלים נשרו מליבי
המיסו דמותך.
זה הסתיו ניבט בנפשי
ממולל עיצבי דעת
עכורים ושנתי
טרופה למשש
היותך. |
|
|
איזה איש!
הוא בנו של
השטן!
איזה איש!
הוא זה שמאשר את
הסלוגנים בכלל!
(ץ סופית, "101
שירי הלל לזה
שמאשר את
הסלוגנים") |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.