[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








'סאמק!
הנה עוד יצירה טובה שירדה לטימיון.

כעת ודאי כל קורא שואל עצמו כיצד ייתכן שיצירה טובה תרד
לטמיון? שהריי החומר ה"טוב באמת" זוכה להערכה.

אז כך זה הולך קורא יקר:
יום בהיר אחד מגיח רעיון לראשו של הכותב. רעיון זה יכול להיות
מוצק וברור או לחילופין מעורפל  ומעורר ספקות, אך לכל רעיון
שהפך ליצירה גם אם שייך לקבוצה הזו וגם אם לקבוצה האחרת יש
בשר, יסלחו לי הצמחונים, זו היא רק צורת ביטוי, אם נרצה נוכל
לכנות "בשר" זה בשם: "תשוקה לעלות על הכתב".
כתוצאה מתשוקה זו, תהליך הכתיבה מתחיל, אם היום אם מחר (כי
היום בדרך כלל אין זמן), ואף שקורה שלפעמים רעיון בשרני במיוחד
נשכח מלבו של הכותב, קורה גם שרעיון זה נשאר צלול ומוחשי כתמיד
ואז הוא מועלה על הכתב, שכן אם לא היה כך אף פעם, לא היה קיים
המושג הזה שאנו מכנים ספרות.

תהליך הכתיבה שונה אצל כל כותב וכותב, אך מאופיין בהפסקות
קצרות ולו רק בכדי ללגום מכוס התה שמונח לצד המחשב, או
לחילופין בכדי למנות את שיירת הנמלים המתרוצצות סמוך לשארי
המזון (שלרוב יהיו אלה מאכלים מתוקים שאינם מזינים). וכמובן
עיכוב לעניין נפוץ עוד יותר (לעיתים נראה שזה איננו נחלת הכלל)
לקרוא שנית את המשפט ולהשלים אות שנשמטה, להוסיף סימן פיסוק
שנראה פתאום ראוי וכד'.

לבסוף מסיים הכותב את מלאכת הכתיבה (אף שיש גם כאלה שאינן
מסתיימות לעולם, ומן הראוי לציין אותן כאן, כי הן רבות עד
מאוד) שיכולה לקחת שעות ספורות, ימים ויהיו אלה שיגזימו ויאמרו
אף שבועות וחודשים (והרי זה רק סיפור קצר או שיר).

בסוף הכתיבה יש הרגשה של קתרזיס שמלווה את ידו הימנית של הכותב
ואיתה גם את סמן העכבר (כאן יסלחו לי השמאליים כיוון שאינני
מצוי די הצורך בתחושה שמלווה את היד השמאלית בפעולה מסוג זה)
עד ללחיץ ה"לשמור שינויים" הנכסף שנותן ליצירה את ממשותה
הסופית והחזקה.

כעת היצירה משתחררת מידו של הכותב אל התור, התור הארוך של
יצירות שעברו תהליך דומה. וייתכן ששבריר שנייה של איחור כתוצאה
של לחיצה מהוססת על העכבר תביא את הכותב לחכות יותר זמן
במונחים של דקות, שעות, ימים ואף נצח נצחים שכן תיתכן פגיעת
מטאור, שואה או קריסה של האתר "במה חדשה", שכל אלה ועוד תופעות
רבות אחרות יביאו לסגירת האתר.
אך בדרך כלל התור אורך משהו כמו חודש ימים.
על אף ההכרה בעובדה זו, יש שבודקים את מצב יצירותיהם על בסיס
יומי ואף תכוף מזה.

"צוות האתר" שאופיה של קבוצה זו אינו ידוע לאיש וכל עיסוק
בשאלה זו מהווה ספקולציה רחבת היקף, מחליט אם לאשר או לא, כל
יצירה שתראו או לא באתר.
וכמובן שגם "צוות" זה, שיש האומרים שאין זו אלא אישה ישישה
שמבלה את מרבית זמנה בישיבה על ספסל מול סניף "המשביר לצרכן"
בקניון מלחה בירושלים, איננו יעיל לאין שיעור בקריאתו את
היצירות, יש ש"הצוות" יצא לטיול בצפון הארץ (דרך נקודות מועדון
רשת המשביר לצרכן), ויש שהוא סתם טרוד בנושאים כאלה ואחרים
ונאלץ לקרוא פעמיים שורה מסויימת.

ואז כאשר היצירה סוף סוף עולה לאתר, ומקבלת חיים היא נמצאת
במקום של כבוד בקטגוריה "חמשת היצירות האחרונות". זמנה שם
איננו קבוע והוא תלוי ביצירות שנמצאו בתור אחרי היצירה.
מסופר ביצירה שנמצאה תחת קטגוריה זו פחות משבריר השניה וזאת
משום שחמשת היצירות הבאות היו פרי יצירתו של לץ צעיר, ותוכנן
היה:
יצירה ראשונה- "חושב"
יצירה שנייה- "משמע"
יצירה שלישית- "אני"
יצירה רביעית- "קיים"
יצירה חמישית- "מחווה לדיקרט"
ויש הטוענים שגם היצירה שנשארה רק לשבריר שנייה ואיננה ידועה
עד היום, הייתה גם היא של אותו לץ.

ואז כשהיצירה מחוץ לשליטתנו, ויש שיאמרו שהיצירה מעולם לא
נשלטה על ידינו, אך אלו הם ויכוחים תיאולוגים רבי שנים וצורות.
אנו נאלצים לשאת בעולם של כל הזמנים הללו שיכלו להסתכם בשניית
עיכוב בודדה אחת. והם קובעים אם גורלה של יצירה לרדת לטימיון
או לעלות לגדולה.
ייתכן שהשנייה שלקחה לי להביט בשעון שבתחתית המסך לדעת אם עליי
להפסיק בכתיבה להיום, הייתה מביאה אותי להכרה ולתמיכה מצד
הגולשים שבדיוק התבוננו בדף הבית, בעוד שהרגע הקטן הארור הזה
בו הבנתי שעדיין לא כיוונתי את שעון המחשב הביא את יצרתי ואיתה
גם אותי להישכח בין אלפי היוצרים בבמה.
(מצחיק ויומרני יהיה לומר זאת אך זו תמצית הגורל כולו).

הבשר ליצירה זו מצוי ביצירה אחרת שנשכחה לדראון עולם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה כן!!!







יגאל עמיר,
במכתב תשובה
חריף לדולגו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/8/07 22:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניביקי שגב

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה