|
נדנדי אותי החוצה לחלום
תני לי לעוף אתך
כי האהבה היא כמו הרוח
תני לי יותר מעינייך הטובות
את חיבוקך וגוון קולך
שינגן כרוח לאוזניי בכל מקום
כי מה היא הרוח
את נוגעת בי
אני שומע את שירת לב העולם
את מביטה בי
אני רואה את עצמי בתוכך
את ממטרות בקיץ לי
כה קרובה אליי
את לא יודעת שאת משקרת לעצמך
כשאת חושבת שאנו לא מספיק קרובים
תקנטרי אותי, כמו יצור שמחפש פראיות בחיקי
כשאת נוגעת אני שומע את שיר ילדותי
כשאת נוגעת בי
אני בן שנתיים ואת אימי
אני הולך להסתבך שוב בין העצים
הישארי קרובה אליי
כי אנו יצורים של הרוח
ולמה יש רוח
אם לא לחבוק אותנו בתוכה
לערסל אותנו אל החלום הלבן
בו הגחנו לעולם |
|
|
אני הכבשה
השחורה של משפחת
פופק.
מה שמסביר את
הקשר המשפחתי
שלי לכבשה של
הנסיך הקטן.
יעקב פופק מרחיב
את אילן היוחסין
הוירטואלי שלו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.