אולי זו שירה ואולי זה מונולוג,
תחליטו אתם

9 חודשים הייתי אצלך ברחם,
9 חודשים אני עם חבר שלי.
בשני המקרים זו שמירת אמונים.
אמת, זו שמירה שונה, אך זו עדיין שמירה שמחייבת לדעתי קיום.
בסיפור שלי זו שמירת אמונים מיוחדת,
שלי ושל החבר שלי ועליה אני יודעת שאשמור.
אך בסיפור שלך,
את החלטת לא לשמור אמונים.
הבטחת שנשאר לנצח.
נכון: שמרת, הגנת ודאגת לי במשך 9 חודשים,
ועל זה תמיד אודה לך, על כך שלא עשית הפלה.
אבל אחרי 9 חודשים,
זהו, ילדת אותי,
ולא הייתי שלך!
וכל ההסכם שקראנו לו עוד כשהייתי אצלך ברחם:
"שמירת אמונים",
הופר כאילו לא היה.
אמנם הכנסת אותי למשפחה פשוט מופלאה,
אבל את העובדה שאת הפרת את השבועה שקיימת עימי,
אני מצטערת.
אני לא חושבת שאוכל לסלוח לך על כך!
אבל מה שכן,
יש משהו שאני חייבת להגיד לך
והוא שאני כן יודעת לשמור אמונים!
ואני תמיד אשמור אמונים לכל סובבי!
גם לילדיי שיוולדו לי,
כי אני אשמור אותם לעצמי,
גם אחרי 9 חודשים.