שמעתי אותך
אותו לילה כשנרדמת לידי, שמעתי אותך.
ואני לא יודעת איפה להתחיל, מסילות ברזל ערומות מוליכות אותנו
לאן?
שתיקה
עם חיוך שבור מסתכל עלי ואני רוצה לעטוף את העיניים האלה, לתת
לך את השקט, אותו אחד שאתה נתת לי.
חשופה, אתה מביט לתוכי, מפגש של שמיים, אפשר לנשום עכשיו.
ואני מסתכלת מראש ההר, לא מבינה איך הגעתי עד לכאן, עכשיו הדרך
היחידה היא למטה.
מים, אש, אדמה, עולם שלם קורא לי, איתך, בלעדייך...
לא רציתי שתהיה האויר.
הרגשת פעם מגע של מלאך?
הגאות פורצת את דרכה בתוך שביל מנוון מוכן לשפל שעומד על דעתו
לבוא ולשמור על מציאות, מציאות שורפת מלאכים.
ואני הרגשתי אותו
בא, נוגע, שומר
ואז הולך...
הילה מעל מסילות ברזל מאובקות,
כבה
קרדיט לשורה הראשונה - השיר Run של להקת Snow Patrol
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.