שמעון החנה את מאורתו בצד הדרך, שם הפך "יש קורבנות של חצב"
ל"אשכול בנוד של עקרב". האחות הבכירה לא אהבה את זה, אבל
ההיפרוונטילציה של לורי אנדרסון השתלמה לה לבסוף כשמלכת האגם
יצאה אליה ובידה נרות שבת ומפה רוחנית של מו סיזלק ביום טוב.
אוזנו החרישית של בנטדאם איסטראראם ביצבצה תחת לשונו חסרת
המנוחה.
כוס התה יבשה בדיוק ברגע שנכנס ללופ, "שאאאאם במסיבה". התופים
של גאי אוונס תמיד כ"כ מדויקים וקשוחים, כמו עובדה מוגמרת שאין
לערער עליה.
אקלוסוס האקליוט היה בדיוק מה שהם הצטרכו שם במרכז המחקר כדי
להכנס להילוך גבוה של סמים, סקס וזוהר ארגובב. עם שני ב"תים לא
דגושות וברקן. זה יש"ע. לום לדורות. ם מלנקי.
יהיה זמן לעולי הרגל, והיד. אני עצמי מעולי השד, אך לנו לא
תהיה תקומה, כי תמיד לא היינו מגובשים. עברית קלוקלת הייתה עוד
בעייה. שני בעיות. מבינים?
ערומים לגלקסיה והזמן עובר מהר, הכביסה פה מתייבשת כל כך מהר,
עוד לפני שהפכה לכביסה ובכלל הורדה מהגוף והינה היא יבשה.

דלת נפתחת.
ירדנה, בת 30, כולה חיוכים, נכנסת ובידה 2 כוסות מעלות אדים.
היא מניחה כוס אחת, עמוסה עד להתפזר קפה שחור מהביל וטוב,
בחיקו של יהודה. יהודה מצטמרר ומוציא בהחבא את המסטיק מפיו
ומדביקו אחרי אזנו.
ירדנה מסתובבת, מנפנפת בעכוזה, ומניחה כוס תה בו צף עלה גת
בודד בסמוך לידו של ארציאלי הבן, לימים מנכ"ל התאחדות תעשייני
הברונזה הכבדה. חמש זקפות עוקבות אחרי חמוקיה של יולנדה (לשעבר
ירדנה)  שרעסי בזמן שהיא משילה את עורה ומגלה את פרצופה
האמיתי: מכווץ מצח, מתולתל גבות, מחוצף סנטר וקונטרברסיאלי כמו
פסנתר בסצנה האחרונה של יצירת המופת של הבמאי ד"ר ענר
פרעמינגער- הגולם מפראג במעגל הגיר הקווקזי. ידוע שהגולם אינו
סוציאליסט גדול ובקושי יש לו זמן להתעסק בפרטים. ניתן לומר כי
הוא מכונת ההרג הראשונה בהסטוריה = מכונה שאינה מבחינה בין טוב
לרע, והורגת ברבים וטובים כמו גם במעטים ובסדרים / רעים.