|
זכר את הציפור המרהיבה
ואת העץ שעליו נחתה
מול החלון שלה
זו תמיד אותה ציפור חשב
- ציפור אהבתו.
על שביל האבנים
לא זכר את הגדר החיה
גם לא את החבצלות הלבנות
שפרחו להן חיוורות בחשכת נפשו
אפילו את דלת הפלדה החתומה לא זכר
כשעמד על הסף וצילצל
שמע בפעמון המהדהד
רק ציפור
צורחת מכאב.
|
|
|
עזוב אותך
מפלולות, כשאתה
באמת צמא,
ספרייט.
א' ברק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.